ב"ש 1505/06

תקציר

בית המשפט החליט כי קיימות די ראיות כדי להעמיד לדין את המשיב בגין תקיפה וגרימת חבלה לפי סעיפים 333 ו-335(א)(2) לחוק העונשין, אם כי יהיה קשה להוכיח כי היכה את המתלונן באופן אישי. סביר להניח כי האישום באיום לפי סעיף 192 לחוק העונשין לא יעמוד, שכן יהיה קשה להוכיח כי המשיב הוא זה שאמר את האמירה המאיימת, והיא אינה מיוחסת לפי דיני השותפות. בית המשפט מכיר בכך שהמשיב השתתף בתקיפה, ולו רק כשותף, אך התפקיד המדויק שמילא באירוע אינו ברור. בהתחשב באופי העבירה, בית המשפט מכיר במסוכנות הנשקפת ממעשיו של המשיב, המצדיקה את מעצרו. עם זאת, בית המשפט סבור כי ניתן למצוא חלופת מעצר. בהתחשב בעברו הפלילי של המשיב, הכולל עבירות אלימות, ובנסיבות העבירה הנוכחית, מורה בית המשפט על הדברים הבאים: 1. המשיב משוחרר ומוחזק במעצר בית מלא בכתובת מאושרת בלוד או הסביבה. 2. מפקח, שאין לו עבר פלילי, ימונה לפקח על עמידת המשיב בתנאי שחרורו וידווח למשטרה על כל הפרה. הממונה יחתום על טופס התחייבות בסך 10,000 ₪. 3. יותקן ציוד ניטור אלקטרוני למעקב אחר תנועות המשיב. הסנגורים יספקו את האישורים הדרושים להתקנה זו. 4. על מנת להבטיח את עמידתו והופעתו של המשיב בבית המשפט, יופקד בקופת בית המשפט פיקדון במזומן או בערבות בנקאית בסך 20,000 ₪. 5. תנועתו של המשיב מוגבלת, והוא אינו רשאי לצאת מהארץ. 6. המשטרה יכולה לערוך ביקורות בבית המשיב כדי לוודא עמידה בתנאי מעצר הבית שלו. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ותבחן ביום 27.2.2006. על המשיב לספק לבית המשפט פקחים העומדים בדרישות הפיקוח עליו, וכן את ההיתרים לפיקוח אלקטרוני. כמו כן, הוא נדרש להסדיר את הביטחונות הכספיים שהוזכרו לעיל. ההחלטה תועבר לתביעה ולסנגורים, והמשיב יובא לבית המשפט במועד האמור.