ת"פ 50719-06-22

תקציר

פסק הדין דן בעונש על עבירה לפי חוק הכניסה לישראל, ובפרט על הסעת תושב חוץ השוהה בישראל שלא כדין תמורת פיצוי כספי. בית המשפט בוחן את חומרת המעשה, את הערכים החברתיים שנפגעו ואת מידת הפגיעה בהם. הוא מביא בחשבון גם את מדיניות הענישה הרווחת ואת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. הערכים המוגנים שהופרו כוללים את ריבונות המדינה על מי שנכנס לגבולותיה ואת הסיכונים הביטחוניים הכרוכים בשהייה בלתי חוקית. מידת הנזק מוערכת כבינונית עד גבוהה, בהתחשב בנסיבות המקרה. בית המשפט בוחן את מדיניות הענישה בעבירות דומות, בהתחשב במקרים בהם הנאשמים הסיעו שוהים בלתי חוקיים ללא היכרות מוקדמת, והעונשים נעים בין עבודות שירות למספר חודשי מאסר. הנסיבות הקשורות לעבירה כוללות חוסר ידיעה של הנאשם על מעמדו הבלתי חוקי של הנוסע, מניע הרווח הכלכלי והנזק הפוטנציאלי שנגרם. בית המשפט דן גם בתיקון האחרון לחוק הכניסה לישראל, המגדיל את הענישה המרבית על עבירות מסוג זה, ומצביע על הצורך בהחמרת הענישה. טווח הענישה ההולם נקבע בין 45 יום ל-7 חודשי מאסר, לצד סנקציות נוספות. בהתחשב בזכות ההודאה של הנאשם, היעדר עבר פלילי והערכת שירות המבחן, גזר בית המשפט על הנאשם חודשיים מאסר בפועל, המרתם לעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, קנס והתחייבות שלא לבצע עבירה חוזרת. כמו כן הוזהר הנאשם מפני ההשלכות של הפרת תנאי עבודות השירות.