ת"א 143/04

תקציר

התובעת, שנולדה עם מום בלב, תבעה את הנתבעים – שני רופאים וקופת חולים – בגין רשלנות רפואית, בטענה שהם התרשלו במהלך סריקות ההריון שלה, לא אבחנו את מצב הלב שלה ולא נתנו לה אפשרות להפסיק את ההיריון. בית המשפט קבע כי הרופא הראשון, שביצע סריקה בסיסית, לא התרשל שכן סריקה מסוג זה אינה כוללת בדיקת מוצא כלי הדם. הרופא גם המליץ על בדיקת מעקב, שפעלה בצורה סבירה. עם זאת, הרופא השני, שביצע שתי סריקות ממושכות, נמצא רשלן בכך שסימן את הלב וכלי הדם כתקינים ללא בדיקה נוספת, למרות שהיו בידיו הכלים לעשות זאת. הקושי לאבחן את המצב לא הצדיק את מעשיו, ורופא סביר היה נוהג אחרת. גם קופת החולים פוטרה מהתביעה מאחר שהתובעת לא הצליחה להוכיח את זיקתה לרופא הראשון. בית המשפט פסק לטובת התובעת נגד הרופא השני, מצא קשר סיבתי בין רשלנותו לבין נזקיה, וקבע דיון לקביעת הנזקים. התובעים חויבו לשלם לרופא הראשון ולקופת החולים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.