ת"א 46089-01-11

תקציר

התובעת, יחד עם חברה נוספת, החזיקה בעבר בחלקת קרקע ברמת גן המיועדת למגורים. על פי תוכנית הבנייה של העיר, היה צורך לסלול כביש תת קרקעי על המגרש. התובע ניהל משא ומתן עם העירייה הנתבעת בנוגע לסלילת כביש זה, אך מעולם לא נחתם הסכם בכתב. התובעת טוענת כי סיימה את עבודות החפירה והסלילה של כביש זה ודרשה תשלום מהעירייה, אך העירייה סירבה. לאחר מכן הגיש התובע תביעה להוצאות העבודות, אך העירייה ביקשה לדחות את התביעה על הסף, בנימוק של התיישנות ואי קיום התנאים הקבועים בפקודת העיריות. באופן ספציפי, הסעיף הרלוונטי בפקודת העיריות קובע כי חוזים הכוללים התחייבויות כספיות של העירייה תקפים רק אם נחתמו על ידי ראש העיר והגזבר ונושאים את חותמת העירייה – מה שלא קרה במקרה זה. בית המשפט קבע כי הן טענת ההתיישנות והן טענות פקודת העיריות תלויות בקביעות עובדתיות שלא ניתן להכריע בהן על סמך התשתית המצומצמת הקיימת בשלב זה. לפיכך, הבקשה לדחות את התביעה על הסף, נדחתה. בית המשפט הדגיש כי החלטה זו אינה מצביעה לגופו של עניין או על סיכויי ההצלחה של מי מהצדדים, וכי הוצאות הבקשה יישקלו בתום הדיון יחד עם כל יתר השיקולים.