דנ"א 10867/06

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לדיון נוסף בפסק דין קודם בנוגע להצעת רכש למניות חברת ההתנחלויות נחבה בע"מ (נצבה), חברה פרטית בבעלות עובדי וגמלאי אגד, האגודה השיתופית לתחבורה בישראל. פסק הדין המקורי של בית המשפט המחוזי קבע כי הצעת הרכש, שאושרה על ידי הדירקטוריון והאסיפה הכללית של נצבאח, פסולה בשל פגמים שונים בתהליך האישור, לרבות חוסר סמכות, ניגוד עניינים ואפליה של חלק מבעלי המניות. עם זאת, בית המשפט העליון, בדעת רוב, קיבל את ערעורן של נצבה ומשגב (אחת מחברות הבת שלה), והורה על השבת עסקת הרכישה. השופטת נאור טענה כי אמנם נפלו פגמים, אך ההסכם היה חוקי ומיטיב עם החברה, ולא נפגעו ציפיותיהם הלגיטימיות של בעלי המניות לשוויון. השופט רובינשטיין הצטרף לדעה זו, והדגיש את הצורך בפתרון מעשי ואת ההעדפה למימוש הצעת הרכש. מנגד, הנשיא ברק התנגד, הביע חשש לאפליית בעלי המניות והדגיש את הפרת עקרון השוויון על ידי העסקה, במיוחד בשל הפערים המשמעותיים במחירי המניות ובמועדי המכירה. הוא סבר כי אישור האסיפה הכללית אינו מתקן ליקוי זה. העותרים ביקשו לקיים דיון נוסף בפני הרכב שופטים מורחב, אך בקשתם נדחתה. השופט שבחן את העתירה ציין כי השאלות שהועלו בפסק הדין היו תיאורטיות ברובן ואינן מצדיקות דיון נוסף. יתר על כן, השופטת הסכימה עם ניתוח דעת הרוב את פרטי התיק ואת ציפיות בעלי המניות, ולכן לא ראתה סיבה לקיים דיון נוסף, מה גם שמחלוקת השופטים התמקדה בעיקר ביישום ולא במהות. בסופו של דבר נדחתה הבקשה לדיון נוסף, ופסק הדין המקורי, לטובת נצבה ומשגב, התקבל.