ת"א 64805-09-17

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת הנוגעת להקצאת 43 חלקות מגורים במושב אחיהוד, שנבחנו על פי תכניות מתאר ג/13742 וג/14002. התובעים, תושבים בעבר או בהווה שאינם חברים באגודה החקלאית, ערערו על הליך ההקצאה, בטענה כי הוא מפלה ועוקף את הצורך במכרז, המיטיב רק עם בעלי קרקעות החברים באגודה החקלאית. התובעים טענו כי הקריטריונים שנקבעו על ידי האגודה החקלאית היו מוטים, ואפשרו לחברים מסוימים לקבל מגרשים מרובים בניגוד לתקנות שקבעה רשות מקרקעי ישראל. לטענתם, העמותה הקהילתית שהוקמה כדי לנהל את ההקצאה היא מהלך אסטרטגי שנועד לאפשר פטור ממכרזים, ולהדיר אותם מהאפשרות לקבל מגרשים. הנתבעים טענו כי ההקצאה נועדה לתקן עוולות היסטוריות מהרחבה קודמת משנת 1994, וטענו כי חלק מחברי האגודה הושארו בחוץ באופן לא הוגן. עם זאת, בית המשפט מצא כי הליך ההקצאה היה פגום, נוהל בניגוד לנוהלי רשות מקרקעי ישראל, קידם חוסר שוויון ויצר הזדמנויות לעסקאות ספקולטיביות בקרקעות הלאום. היא קבעה כי ההליך עוקף את דרישות החוק, ומאפשר לבעלי המשקים, ולא להתאחדות, להחליט על המלצות להקצאת חלקות, דבר שעלול להוביל לרווחים אישיים ולמחוות הגוברות על האינטרס הציבורי. הביקורת השיפוטית קבעה כי התהליך בטל, והדגישה את הצורך בשקיפות ובציות לחוקים ולנהלים שנקבעו להקצאת קרקעות. בית המשפט דחה את הטענות לתיקון היסטורי וקבע כי יש להפסיק את השיטה המתווה ולהורות לאגודה החקלאית לקבוע קריטריונים שוויוניים בהתאם לנורמות משפטיות. כתוצאה מכך, חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות ההתדיינות המשפטית, דבר שהדגיש את אופיו הבלתי חוקי של ההליך הקודם.