פ"ה 52595-03-21

תקציר

פסק הדין דן בחובתם של מעסיקים, ובפרט גופים ציבוריים, ליידע את העובדים בדבר תנאי העסקתם והזכויות המוקנות להם. חובה זו היא חלק מחובתו של המעביד לנהוג בתום לב והיא חשובה במיוחד כאשר לשינויים בזכויות העובד יש השלכות כלכליות משמעותיות. במקרה זה, מורה שיצאה לחל"ת לאחר שנת שבתון הפסידה רכיב שכר משמעותי, שהיה כ-20% משכרה, בשל סעיף בהסכם הקיבוצי. הסעיף קבע כי אם מורה בשעות מת"א יצא לחל"ת במשך יותר משנת לימודים, הוא לא יהיה זכאי עוד לגמול לימודים. בית הדין פסק לטובת המורה, וקבע כי היה על משרד החינוך ליידע אותה על סעיף זה, לאור ייחודו, מורכבותו והשפעתו הכלכלית המהותית על העובדת. פסק הדין הדגיש את פערי הידע בין המעסיק הציבורי לעובדיו, את הציפיות הסבירות של העובדים לגבי שכרם ואת הנזק המיידי והקבוע שנגרם כתוצאה מאובדן רכיב שכר זה. בעקבות זאת הורה בית המשפט למשרד החינוך לחדש ולשלם למורה את הגמול החינוכי שקיבלה טרם החל"ת. גם רשלנותו התורמת של המורה נשקלה אך לא ניתן לה משקל משמעותי, ולכן כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות. פסק דין זה מחזק את חובת תום הלב והגילוי היזום של מעסיקים, ובפרט המגזר הציבורי, בנוגע לשינויים בתנאי ההעסקה שיש להם השפעה משמעותית על זכויות העובדים והטבותיהם.