ת"א 3050/04

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובעים ופוסק לטובתם. בית המשפט מורה לנתבע להסיר את ידו משש חלקות קרקע הסמוכות לבית נקופה, שזכויותיהן שייכות לתובעים. לנאשם אין זכות חוקית בקרקע. התובעים, שהם הבעלים הרשומים או הזכאים לרשום, הוכיחו כי תביעתו של הנתבע על הקרקע, בהתבסס על בעלותו הנטענת של אביו, אינה תקפה. לאביו של הנתבע לא היו זכויות בעלות, אלא רק זכות לעבד את הקרקע על פי הסכם עם התובעים. רישום המקרקעין על שם התובעים בעקבות הליכי הפשרה שולל אף הוא את טענת הנתבע להתיישנות. ההליכים, שהם פומביים, מוחקים כל זכות מתנגשת, ואביו של הנתבע היה מודע להן מאחר שהשתתף בהן עבור חלקת אדמה אחרת. זאת ועוד, הנתבעת לא הוכיחה את רציפות החזקה הנדרשת לצורך התיישנות, שכן הקרקע לא עובדה בין השנים 1998-2003. עדותו של הנאשם לא הייתה משכנעת וכללה סתירות. לתובעים נפסקות הוצאות בסך 25,000 ₪, אותן על הנתבע לשלם עד ליום 31.10.06. על הנתבע להסיר את ידו ולפנותו את מי מטעמו מהמקרקעין עד ליום 1.12.2006.