בש"א 3472/20

תקציר

במקרה נשוא הערעור ערער המערער על החלטה הדוחה את בקשתו לפטור מתשלום אגרות בית משפט בגין ביטול הליכי פשיטת רגל. בתחילה, הן בית המשפט המחוזי בבאר שבע והן הרשם דחו את בקשת המערער לפטור מאגרה בשל היעדר תימוכין ראייתיים מהותיים באשר למצבו הכלכלי. הרשם שמר על עמדה זו גם לאחר שבחן בקשה מתוקנת, שגם היא נעדרת בסיס עובדתי מספק. המערער טען כי הליכי פשיטת הרגל המתמשכים וההגבלות הנלוות אליהם מעידים כראוי על מצוקתו הכלכלית, ובהמשך מסר תדפיס חשבון בנק לתמיכה בטענותיו. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי תשתית ראייתית איתנה לפטור מעמלות חייבת לכלול מסמכים פיננסיים מקיפים כגון דפי בנק, דוחות הוצאות חודשיים ותלושי שכר. ערכאת הערעור קבעה כי הם אינם יכולים לשקול ראיות חדשות שלא הוצגו לרשם. בסופו של דבר, הערעור נדחה, כאשר בית המשפט אישר את שיקול דעתו הרחב של הרשם בענייני שכר טרחה. בית המשפט שב והדגיש כי כללי הפטור מאגרה נועדו לאזן בין הגישה לצדק לבין האינטרסים הציבוריים, והמערערת לא עמדה בדרישות הנדרשות לפטור.