LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עת"א 48169-07-26

פסק-דין מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך48169-07-26
📂
סוג הליךעת"א
📅
תאריך20 ביולי 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםעליאא עאבדין נ. הממונה על עבודות שירות
👨‍⚖️
שופטיםערן שילה

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בעת"א 48169-07-26 (עאבדין נ' הממונה על עבודות שירות), המתמקד בעקרונות המשפטיים ובאיזונים המנחים את סמכות הממונה על עבודות שירות בנוגע ליציאה מהארץ. ### 1. הרקע הנורמטיבי: איסור יציאה מהארץ כחלק מהעונש נקודת המוצא המשפטית, כפי שהוגדרה בסעיף 51ח1 לחוק העונשין, היא כי **עובד שירות אינו מורשה לצאת מהארץ**. פסק הדין מעגן עיקרון חשוב: איסור היציאה אינו מהווה "פגיעה נוספת" או פעולה מנהלית גרידא, אלא הוא **חלק אינטגרלי מהעונש** שהושת על הנאשם. * **החידוש המהותי:** פסק הדין מדגיש את הקביעה בפסיקת בית המשפט העליון (עניין *הישאם*), לפיה ההגבלה אינה טעונה הצדקה מיוחדת (כגון חשש מבריחה) מעבר להצדקה שבעצם הטלת עונש המאסר בעבודות שירות. מדובר בביטוי מובהק של חסרון כיס ופגיעה בחירות המקופלים בתוך המרת המאסר בעבודות שירות. ### 2. מתחם שיקול הדעת של הממונה בית המשפט מתווה את גבולות הגזרה של הממונה בבואו לבחון בקשות ליציאה מהארץ. על הממונה לבצע איזון עדין בין אינטרס המדינה לבין נסיבותיו האישיות של הפרט, תוך שקלול השיקולים הבאים: * **נחיצות ודחיפות:** האם האירוע ניתן לדחייה או האם קיים תחליף להשתתפות העותר? * **היבטים שיקומיים:** האם היציאה מסייעת לשיקום או מהווה נסיגה? * **התנהגות העותר:** עמידה בלוחות זמנים והשקעה בעבודה. * **אורך תקופת המאסר:** ככל שהתקופה קצרה יותר, נטיית הממונה (ובתי המשפט) תהיה להחמיר, שכן היציאה מהווה שחיקה של ממש בתקופת הענישה הקצרה. ### 3. אמות המידה להתערבות שיפוטית פסק הדין מבהיר כי **התערבות בית המשפט היא מצומצמת ביותר**. בית המשפט אינו משמש כערכאת ערעור על שיקול דעתו המקצועי של הממונה, אלא בוחן אך ורק את סבירות ההחלטה במובן המנהלי: * אם ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות, בית המשפט לא יתערב גם אם היה מגיע לתוצאה אחרת אילו הוא היה הגורם המחליט. * בית המשפט מדגיש כי עצם העובדה שקיימים שיקולים שתומכים בעמדת העותר (כגון היעדר חשש ממשי להימלטות או קיום בטוחות) אינה הופכת את החלטת הממונה לבלתי סבירה. ### 4. ניתוח המקרה הקונקרטי והשלכותיו במקרה דנן, העותרת ניסתה לבסס את בקשתה על "הסכמה שבשתיקה" מצד ממונים זוטרים ועל כך שמדובר באירוע משפחתי בלתי ניתן לדחייה. עם זאת, בית המשפט דחה טיעונים אלו בשל שני טעמים משפטיים מרכזיים: 1. **העדר תקדים מחייב:** העותרת לא הציגה פסיקה המקימה "זכות" ליציאה מהארץ לאירועים משפחתיים (גם של דרגה ראשונה). הפסיקה אליה הפנתה (עניין *שמר* ו-*חדאד*) אובחנה על ידי בית המשפט ככאלו שנשענו על נסיבות חריגות ביותר או על התנהגות עבר חיובית יוצאת דופן של עובד השירות. 2. **מדיניות אחידה:** אימוץ מדיניות של יציאה מהארץ לאירועים משפחתיים, אפילו חשובים, עלול להוביל ל"שחיקה" של האלמנט העונשי ולהפוך את עבודות השירות לבעלות אופי וולונטרי יותר מאשר עונשי. ### סיכום פסק הדין מהווה תזכורת חדה לכך ש**עבודות שירות הן עונש לכל דבר ועניין**, ולא הסדר מנהלי המאפשר התנהלות שגרתית. החלטת הממונה נתפסת כסבירה כשהיא מתעדפת את השלמת העונש המקורי על פני אינטרסים אישיים ומשפחתיים של האסיר, ובית המשפט יתערב רק במקרים קיצוניים של פגיעה בלתי סבירה או שרירותית, ולא בשל אי-הסכמה עם האיזון שנערך.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןחוק מס ערך מוסףפקודת המכס

עת"א 48169-07-26 עליאא עאבדין נ. הממונה על עבודות שירות, מחוזי (20.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית