ת"א 35810-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **נושא ההחלטה:** בקשת התובעים לאפשר הגשת כתב תביעה מתוקן. **רקע עובדתי:** * התובעים 1 ו-2, והנתבע 3, הם יורשי המנוח משה ברש ז"ל, אשר להם הועברו זכויות חכירה במקרקעין בתל אביב. * התובעת 3 רכשה אופציה לזכויות הנתבע 3 במקרקעין, ולאחר מכן נחתם הסכם מכר. * התובעים פנו לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולרשות הפיתוח (להלן: "הנתבעות") בבקשה להעברת זכויות החכירה, אך נדחו בטענה שהזכויות אינן ניתנות להעברה. * כתב התביעה המקורי כוון כלפי הנתבעות, וכלל סעדים הצהרתיים בנוגע לאפשרות מכירה והעברת הזכויות, וכן סעדים אחרים. * במסגרת דיון קדם-משפט, עלתה בעייתיות בכך שלא הועלו טענות או סעדים כלפי הנתבע 3. **הבקשה לתיקון כתב התביעה:** התובעים ביקשו לתקן את כתב התביעה על מנת לכלול טענות וסעדים כלפי הנתבע 3. עיקר התוספות נוגעות ליחסים בין התובעת 3 לנתבע 3, וכוללות סעד של ביטול ואכיפה של הסכם המכר. הטיעון הוא כי אם זכויותיו של הנתבע 3 אינן ניתנות להעברה, הדבר מהווה הפרת התחייבות מצדו, המזכה את התובעת 3 בביטול והשבה. התובעים טענו כי הנתבע 3 הוא צד מעוניין שזכויותיו עלולות להיפגע, וכי הוא שינה את עמדתו והביע אי-רצון בהצלחת התביעה. **עמדות הצדדים:** * **הנתבעות 1 ו-2:** התנגדו לבקשה, בטענה שהגישה לתיקון כתבי טענות צומצמה תחת התקנות החדשות, ויש להפעיל אמת מידה מחמירה יותר. הן טענו שהתיקון המוצע אינו רק כלפי הנתבע 3, אלא כולל "מקצה שיפורים" והרחבת חזית גם כלפי הנתבעות. התיקון לטענתן יסרבל את ההליך, אינו מוביל לליבון המחלוקת האמיתית, ואין הסבר מדוע הטיעונים לא נכללו מלכתחילה. * **הנתבע 3:** התנגד לבקשה, וטען שהתובעים טועים לגבי שינוי עמדתו; הוא אדיש לתוצאות התביעה, מכיוון שלטענתו קיים את התחייבויותיו. הוא הדגיש שאינו גר בחו"ל, מצבו הבריאותי מאפשר שהות בישראל, ומוכן להופיע כעד. לטענתו, התיקון יסרבל את ההליך ויכביד עליו, שכן הוא נוגע למערכת יחסים נפרדת, ויחייב משלוח הודעות לצדדים שלישיים. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט (כב' השופטת לימור ביבי) החליט **לאפשר את תיקון כתב התביעה באופן חלקי**, תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעים. **הנמקה וניתוח משפטי:** 1. **עקרון התיקון הליברלי מול הצמצום:** * בית המשפט מציין את הכלל לפיו בקשות לתיקון כתבי טענות נבחנות באופן ליברלי, על מנת לקדם בירור ממצה ויעיל של הסכסוך, ולעיתים ניתן לרפא פגיעה באמצעות הוצאות. * עם זאת, מודגש כי לגישה זו יש גבולות. בית המשפט מפעיל מגוון שיקולים, הכוללים: נחיצות התיקון לבירור השאלות האמיתיות, התנהגות המבקש ומועד הגשת הבקשה, פגיעה בבעל דין שכנגד (כמו טענת התיישנות), והכבדה, הארכת דיון וסרבול ההליך. * בית המשפט מתייחס לתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המעגנת שיקולים אלו: אפשרות לתיקון בכל עת, לשם קיום הליך ראוי והוגן, תוך התחשבות בהתנהלות, בשלב הדיוני, ובמטרה שהתיקון צפוי להשיג. 2. **התייחסות לתיקונים כלפי הנתבע 3 (קבלה חלקית):** * **היעדר הצדקה להישענות על "שינוי גישה":** בית המשפט דוחה את טענת התובעים כי הנתבע 3 שינה את פניו. הוא קובע שהתובעים ידעו קודם להגשת התביעה שהנתבע 3 לא שיתף פעולה, ולכן לא יכלו להסתמך על עמדתו בכתב ההגנה (שהוגש מאוחר יותר). הוא גם מציין שבתשובת הנתבע 3 לא מצא את שטוענים התובעים (הוא אדיש, לא חפץ באי-הצלחת התביעה). * **הכרח נוכחות הנתבע 3:** למרות דחיית הטיעון של "שינוי גישה", בית המשפט מוצא לנכון לאפשר את התיקון כלפי הנתבע 3. ההצדקה העיקרית היא **ההכרח שנוכחות הנתבע 3 בהליך תידרש**. אם יתקבלו טענות הנתבעות לגבי אי-העברת הזכויות, הדבר עלול להקים עילת תביעה כנגד הנתבע 3. בהיעדר השתתפות פעילה שלו, הוא עלול לטעון שלא ניתנה לו "יומו" בהכרעה. * **ממשקים בין המסכות:** בית המשפט מוצא הצדקה לדיון משותף, בכך שיש **ממשקים משמעותיים** בין הטענות המועלות כנגד הנתבעות לבין היחסים עם הנתבע 3. לדוגמה, בחינת העובדות והטענות המשפטיות רלוונטיות להבנת אומד דעתו של הנתבע 3, סברתו לגבי זכויותיו, וכיצד לפרש את ההסכם עמו. * **שלב דיוני מוקדם:** התיקון מבוקש בשלב מוקדם יחסית (לאחר קדם-משפט אחד, לפני תצהירים), מה שמקל על קבלתו. * **החיוב בהוצאות:** אף על פי שניתן התיקון, בית המשפט מחייב את התובעים בהוצאות הנתבע 3 (10,000 ₪). ההצדקה לכך היא שהתובעים לא סיפקו הסבר מספק למחדלם מהכללת הטענות מלכתחילה, והנתבע 3 ייאלץ להגיש כתב הגנה חדש. 3. **התייחסות לתיקונים כלפי הנתבעות 1 ו-2 (דחייה):** * **הסתירות בטענות התובעים:** בית המשפט דוחה את התיקונים כלפי הנתבעות, תוך הדגשת הסתירות בטיעוני התובעים עצמם. מצד אחד, התובעים טענו שהתיקונים אינם מהותיים, אלא סמנטיים ואינם מרחיבים חזית. מצד שני, הם ביקשו לאפשר אותם. בית המשפט תמה, כי אם התיקונים אינם מהותיים, מדוע יש צורך בהם, ומדוע לא נכללו מלכתחילה, ובפרט כאשר אין הצדקה למחדל. * **נספחים חדשים:** בית המשפט דוחה את הוספת הנספחים החדשים, מכיוון שהעובדה שהם מצויים בידי הנתבעות אינה מצדיקה צירופם רק בשלב זה. (בית המשפט מציין שאין בכך כדי לפגוע בזכות התובעים לצרפם כחלק מהמוצגים). * **טיעונים חדשים (סעיף 13):** בית המשפט מציין שהתובעים לא התייחסו לטענת הנתבעות כי סעיף 13 לכתב התביעה המתוקן מפנה לראשונה כלפי רשם המקרקעין, שלא צורף כצד להליך. * **מסקנה:** בשל כל האמור, בית המשפט לא מאפשר את התיקונים שפורטו בסעיפים 11.2-11.5 לתשובת הנתבעות. בהתאם, התובעים לא יחויבו לתקן את כתב ההגנה שלהן, ולא ייפסקו הוצאות בעניינן, למעט הוצאות הבקשה עצמה (2,000 ₪). **חידושים משפטיים והדגשים:** * **איזון בין ליברליות לריסון בתיקון כתבי טענות:** ההחלטה ממחישה את המתח בין הנטייה הכללית לאפשר תיקונים לצורך בירור האמת, לבין הצורך למנוע סרבול, הארכת הליכים, והכבדה בלתי סבירה על בעלי הדין שכנגד. * **חשיבות הכרחית של בעל דין בהליך:** בית המשפט הדגיש שגם אם אין הוכחה ל"שינוי עמדה" של נתבע, עצם ההכרח הנחזה לנוכחותו (כדי למנוע טענת "לא ניתנה לו יומו") יכול להצדיק תיקון להכללתו בהליך. * **ממשקים עובדתיים ומשפטיים כמצדיק איחוד הליכים:** בית המשפט בחן את הקשרים העובדתיים והמשפטיים בין המחלוקות השונות. כאשר אלו מהותיים, הדבר יכול להצדיק דיון משותף בפני אותה ערכאה, גם אם הדבר גורם לסרבול מסוים. * **הוצאות ככלי לתיקון מחדלים:** החיוב בהוצאות כלפי הנתבע 3 ממחיש כיצד בית המשפט משתמש בפסיקת הוצאות כדי לפצות צד שנפגע מתיקון שלא היה הכרחי או שלא הוסבר כראוי, גם כאשר התיקון עצמו מתקבל. * **הבחנה בין תיקונים כלפי נתבעים שונים:** בית המשפט מפריד בין ההתייחסות לנתבע 3 (שקיבל תיקון חלקי) לבין הנתבעות 1 ו-2 (שתיקונים נדחו), ומבסס את ההחלטות על הנסיבות והטענות הייחודיות לכל קבוצת נתבעים. **סיכום:** בית המשפט אישר באופן חלקי את בקשת התובעים לתקן את כתב התביעה, בעיקר בכל הנוגע להוספת טענות וסעדים כלפי הנתבע 3, מתוך הכרה בהכרח נוכחותו בהליך ובממשקים בינו לבין יתר חזיתות התביעה. לעומת זאת, תיקונים שפורטו כלפי הנתבעות 1 ו-2 נדחו, בשל חוסר הצדקה, סתירות בטענות התובעים, והעדר הסבר מספק למחדל להכללתם מלכתחילה. התובעים חויבו בהוצאות הנתבעים בגין הבקשה והתיקונים שאושרו.