בד"א 54/17

תקציר

בית הדין המשמעתי במחוז תל אביב והמרכז הורה על הפסקה זמנית של עבודתו של עורך דין למשך 18 חודשים, בעקבות בקשה לפי סעיף 78(ג) לחוק לשכת עורכי הדין, עד למתן פסק דין בעניינו הפלילי. עורך הדין הואשם בשורה של עבירות פליליות, בהן קשירת קשר להטריד ולפגוע בפרטיותם של ראשי המערכת הבנקאית בישראל. כתב האישום מפרט עבירות אתיות ופליליות חמורות שבוצעו לאורך תקופה ארוכה. בית המשפט בחן את הראיות הקיימות, לרבות הודאות, הצהרות עדים וכתב האישום, ומצא ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לעורך הדין. בית הדין המשמעתי שקל את האינטרס הציבורי לצד זכויות הפרט של עורך הדין, תוך איזון בין פוטנציאל הפגיעה בציבור מהמשך עיסוקו לבין הפגיעה הפוטנציאלית בעיסוקו. בית המשפט נקט משנה זהירות, בהתחשב בנזק הבלתי הפיך הפוטנציאלי שייגרם לעורך הדין אם ההאשמה תהיה מופרכת. נקבע כי מעשיו של עורך הדין היוו סיכון לאמון הציבור במקצוע עריכת הדין, והצדיקו השעיה זמנית. בית המשפט הדגיש כי צעד זה אינו אמצעי ענישה אלא מניעתי, שמטרתו להגן על הציבור ולשמור על שמו הטוב של מקצוע עריכת הדין. שני הצדדים הסכימו כי האירועים המדוברים התרחשו, אך לא הסכימו על חוקיותם ועל קיומה של התנהגות מחפירה. בית הדין קבע כי מעשיו של עורך הדין, לרבות הטרדה ואיומים, חרגו מגבולות חופש הביטוי ומהווים עבירת משמעת. חומרת העבירות והאינטרס הציבורי גברו על האינטרס האישי של עורך הדין והביאו להשעיה. ההחלטה התבססה על הראיות הקיימות, וערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב בממצאים אלה. עם זאת, בית המשפט קבע כי תוקפה המוגבל של ההשעיה – 18 חודשים ממועד כניסת ההחלטה לתוקף – אינו קביל ואינו מעוגן בחוק. לפיכך תוקנה ההחלטה להארכת ההשעיה עד להכרעת הדין בתיק הפלילי. עורך הדין שומר לעצמו את הזכות לעתור לשינוי אם הנסיבות משתנות. פסק הדין ניתן על ידי בתי הדין של חב"ד, עם אפשרות ערעור.