רע"פ 624/22

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש לערער על עונשו, והדגיש כי ערעור כזה ניתן רק במקרים חריגים שבהם מתעוררת סוגיה משפטית עקרונית או כאשר ניכר עיוות דין. המבקש לא הציג כל סוגיה כזו, שכן נמצא כי טענותיו נוגעות לעניינו הפרטני בלבד ללא השלכות רחבות יותר. מעשיו, תוך ניצול תפקידו כנהג מונית לביצוע מעשים מגונים, הוגדרו כמגונים ביותר, תוך הפרת אמון קורבנותיו וגרימת נזק נפשי משמעותי. בית המשפט הכיר במצבו הבריאותי של המבקש ובהשפעת מאסרו על משפחתו, אך ציין כי גורמים אלה כבר נשקלו בגזר הדין של בית משפט השלום ואינם מצדיקים הקלה בעונשו. בית המשפט אישר כי ניתן לגזור עונשים באמצעות עבודות שירות, תוך התייחסות לטענת המבקש בדבר האפשרות לעונש שאינו משמורת. בסופו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי העונש הולם בהתחשב בחומרת מעשיו ונסיבותיו, ולא מצא עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. משכך, בקשת הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע נדחו שתיהן וחייבו את המבקש להתחיל לרצות את עונשו כפי שנקבע בעבר.