מ"ח 8925/00

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשני נאשמים, תוהמי ומבקש ששמו אינו מוזכר, שהיו מעורבים שניהם ברצח נואל רבחי אבו ג'אבר. טוהמי ניהל בעבר מערכת יחסים אינטימית עם הקורבן, אותה ניסה לסיים, מה שהוביל לאיומים מצידה. גרסתם של שני הנאשמים שונה באופן משמעותי; תוהמי טוען כי המבקש רצח את הקורבן על דעת עצמו למרות התנגדותו של תוהמי, ואילו המבקש טוען כי תוהמי הוא שרצח אותה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הרשיע את המבקש ברצח ובקשירת קשר לביצוע רצח, ואילו תוהמי זוכה מרצח אך הורשע בקשירת קשר. שני הנאשמים ערערו, ובית המשפט העליון דחה את ערעוריהם. בית המשפט העליון הרשיע את תוהמי ברצח ואישר את הרשעתו של המבקש ברצח. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה למשפט חוזר, אשר נדחתה על יסוד הקביעה כי טענות המבקש כבר נבחנו לעומק ונדחו בפסקי דין קודמים. דחיית בקשתו של המבקש למשפט חוזר התבססה על כך שטענותיו אינן נופלות בגדר הנסיבות החריגות המנויות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, והקביעה כי הרשעתו של המבקש הייתה מוצדקת.