בע"מ 7664/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין תשלומי מזונות עבר והחלת הדין העברי על מחילה על תשלומים אלה. המקרה עסק בזוג גרושים, יהודים שנישאו בטקס אזרחי ברוסיה, שנישואיהם נמשכו 22 שנה והולידו בת אחת. האישה ערערה על פסיקה קודמת בעניין תשלומי מזונות בעבר, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור תוך שהוא מסתמך על הדין האישי החל. על פי חוק זה, כל עוד בני הזוג היו נשואים, הם לא נחשבו ל"יריבים עסקיים", וכל התחייבות הדדית נמחלה. סליחה זו חלה הן על מזונות בני זוג והן על מזונות ילדים והיא חזקה ראייתית שניתן לסתור אותה. ניתן לערער על חזקת הסליחה בשני תרחישים: כאשר בני הזוג התגרשו, או כאשר קיימות ראיות המצביעות על חוסר סליחה. האישה טענה כי השיהוי בתביעת המזונות נבע מאיומי הבעל. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה לא קיבל טענה זו, אלא קיבל את טענת הבעל להסכם ביניהם בעניין מגורים ומזונות. בית המשפט המחוזי הסכים עם החלטה זו, והדגיש כי לא ניתן להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה. משכך, הערעור נדחה, ופסק הדין הקודם נותר בעינו, ללא צו להוצאות. פסק דין זה מבהיר את התשתית הנורמטיבית להכרעה במקרים מסוג זה ומדגיש כי סוגיית מזונות העבר היא עניין שבעובדה, ומותירה לבית הדין לערעורים מרחב התערבות מועט.