ע"ב 1675/07

תקציר

בין התובעת, עובדת, לבין הנתבעת, מעסיקה, הייתה מחלוקת בנוגע לתנאי העסקתה של התובעת. התובע עבד אצל הנתבעת מיום 23.10.01 ועד ליום 31.5.05. התובע טען כי עבד ברציפות בתקופה זו למעט הפסקה של מספר חודשים, ואילו הנתבע טען כי העסקתו של התובע כללה שתי תקופות נפרדות. בית הדין קבע כי העסקתו של התובע הייתה רצופה וכי תקופת ההיעדרות לא קטעה את רצף העסקתו. לפיכך, תקופת העסקתה של התובעת אצל הנתבעת הייתה מיום 23.10.01 ועד ליום 30.5.2005. עוד קבע בית הדין כי התפטרותו של התובע ביום 31.5.05, ללא הודעה מוקדמת, הייתה מוצדקת בשל הימנעותו של הנתבע מחידוש אשרת העבודה שלו. כתוצאה מכך, התובעת הייתה זכאית לפיצויי פיטורים, אשר חושבו על בסיס תעריף שכר של 18 ₪ לשעה ותקופת עבודה של 36 חודשים. התובע היה זכאי גם לתוספת שכר עבור עבודה בשעות נוספות, אך רק עבור שנת 2003, שכן חישוביו לשנים האחרות הכילו מספר טעויות. הסכום שהיה חייב לתובע בגין עבודה בשעות נוספות בשנת 2003 היה 5,000 ₪. בית המשפט פסק גם במספר תביעות נוספות שהעלה התובע, ובהן שכר עבור חודש מאי 2005 (לו היה זכאי התובע משום שלא נדרש להמציא הודעה מוקדמת על התפטרות), החזר ניכויים שונים משכרו (עבור ביטוח רפואי, נעליים וכרטיס טיסה), דמי חגים ופיצוי בגין אי הפרשה של הנתבע לקרן הפנסיה שלו. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 66,048 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית החל מיום 1.6.05. בנוסף, חויבה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,000 ₪. כל יתר טענות התובע נדחו, לרבות תביעת הנזיקין הנגדית של הנתבע.