בש"א 170662/07

תקציר

המבקשת, המנהלת עמותה לילדים נפגעי התעללות, ביקשה צו בית משפט שימנע מהמשיב להטריד אותה. לטענתה, המשיב שלח לה מזה כשנתיים מכתבי דיבה, איומים וסחיטה. עוד טען המבקש כי המשיב חדר לאתר האינטרנט של העמותה, תוך התחזות לילד, מה שגרם לירידת האתר מהרשת. לטענתה, היא חשה מאוימת ממעשיו של המשיב וחששה לביטחונה ולשלום ילדה. המשיב, שהודה כי שלח מכתבים רבים בהם מתח ביקורת על עבודתו של המבקש, טען כי מעשיו נבעו מרצון לוודא שהדברים נעשים כדין. השופטת, לאחר ששקלה את הבקשה ושמעה את הצדדים, קבעה כי בעוד שחלק מטענות המבקש מהוות הטרדה מאיימת, אחרות לא. השופטת ציינה כי תחושות האיום של המבקשת היו סובייקטיביות וכי בקשתה לא הוגשה כראוי. החוק, הסביר השופט, חייב להיות מיושם בזהירות משום שהוא מגביל את חירויות האדם הבסיסיות. מאחר שהמבקש לא הצליח להוכיח שהמשיב היווה איום פיזי, השופט נתן את הצו באופן חלקי בלבד. נאסר על המשיב ליצור קשר ישיר עם המבקש ולהתחזות לילדים באתר האינטרנט של העמותה. השופטת הדגישה כי למשיבה עומדת הזכות לחופש ביטוי ולהגשת תלונות, וכי המבקשת התמהמהה במימוש זכויותיה. הצו נמשך שישה חודשים, ללא הוצאות שנפסקו לאף אחד מהצדדים. השופטת סיימה את דבריה בעידוד שני הצדדים למצוא פתרון ולכבד זה את זכויותיו החוקיות של זה.