ע"א 171/66

תקציר

המשיב, מורה במקצועו, עבד על פי הסכם עם עיריית המערערת לפיו הוא יכול ללמד שלושה ימים בשבוע בבית ספרם, בעוד שיתרת הימים פנויה ללמד בסמינר הקיבוצים בתל אביב. לקראת שנת הלימודים תשע"ז (2016-2017) דרש מנהל בית הספר בעירייה מהמשיב לפרוס את שעות ההוראה שלו על פני ארבעה ימים. המשיב סירב, בראותו הרעה משמעותית בתנאי עבודתו והתפטר בדרישה לפיצויי פיטורים. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסק לטובתו ופסק לו פיצויי פיטורים על בסיס שכרו הסופי. המערערת ערערה וטענה כי בקשת המנהל אינה מהווה הרעה וכי יש לחשב את הפיטורים על פי השכר הממוצע. השופט כהן דחה את הערעור והסכים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי. השינוי בהסכם השפיע באופן משמעותי על תנאיה של המשיבה ועל כן היווה הרעה. בנוסף, הסכמתה שבשתיקה של המערערת לטענת המשיב לשכר אחרון גבוה יותר והצגת ראיות לגביו, ללא התנגדות, מלמדת כי אין באפשרותם לטעון עתה לשיטת חישוב שונה. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 500 לירות.