ת"א 1167/07

תקציר

לאחר בחינת מכלול הראיות והטיעונים שהוצגו בתיק, קבע השופט כי התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבע, י.מ., נטש את הנכס המושכר. טענת הנתבע כי מעשיו של התובע, לרבות עבודות בניין והפיכת הדירה שמעליו למגורי פועלים, הקשו עליו להתגורר בדירה, התקבלה. השופטת הכירה בזכויות הקניין של התובע ובחירותו לפתח את הקרקע, אך גם הכירה בזכותו של הנתבע לשקט ונוחות בדירתו. לדברי השופט, התובע לא הצליח להוכיח כי י.מ. נטש לחלוטין את הנכס ולא הייתה לו כל כוונה לחזור. מעשיו של הנתבע, כגון ביקורים סדירים בדירה ותביעתו שכנגד לחייב את התובע למכור לו את הדירה, הצביעו על רצון אמיתי לחזור. יתר על כן, השופט מצא את עדותו של הנתבע כנה ומשכנעת, והעדיף אותה על פני תיאור המצב על ידי התובע. כתוצאה מכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבע 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. השופט ציין גם את האפשרות לפתור את הסכסוך באמצעות משא ומתן, תוך אימוץ הצעתו הקודמת של השופט י' שמעוני בעניין זה. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של הצדדים ובאי כוחם ותועבר אליהם באמצעות המזכירות.