סע"ש 13528-03-17

תקציר

התובע, שעבד כמאבטח, תבע את הנתבעים בגין שעות נוספות שלא שולמו, דמי חגים והטבות נוספות. הנתבעת הראשונה העסיקה את התובעת בין השנים 2012-2016, ואילו הנתבעת השנייה העסיקה את הנתבעת הראשונה למתן שירותי אבטחה בין השנים 2012-2017. בית המשפט מצא כי התובע עבד 8.5 שעות ביום, וקיבל הנחיות משני הנתבעים. בית המשפט קבע כי הנתבע הראשון היה מעסיקו היחיד של התובע עד ינואר 2015, וכי שני הנתבעים היו אחראים במשותף להעסקתו מפברואר 2015 ועד דצמבר 2016, שכן התובע עבד בחצרי הנתבעת השנייה בתקופה זו. בחודשים ינואר ופברואר 2017 הנתבע השני היה מעסיקו היחיד של התובע. בית המשפט הורה לנתבעת הראשונה לשלם לתובע 6,435 ש"ח גמול שעות נוספות, 8,896.80 ש"ח פיצויי פיטורים, 2,256.50 ש"ח ימי חופשה שלא נוצלו, 122 ש"ח דמי הבראה ו-6,000 ש"ח הפרשות לפנסיה שלא שולמו. שני הנתבעים, ביחד ולחוד, חויבו לשלם לתובע 5,692.50 ש"ח גמול שעות נוספות, 7,870.30 ש"ח פיצויי פיטורים, 1,996 ש"ח ימי חופשה שלא נוצלו ו-8,050 ש"ח הפרשות לפנסיה שלא שולמו. בנוסף, חויב הנתבע השני לשלם לתובע 495 ₪ גמול שעות נוספות, 941.20 ₪ פיצויי פיטורים, 357 ₪ ימי חופשה שלא נוצלו, 770 ₪ הפרשות לפנסיה שלא שולמו ו-1,000 ₪ פיצויים בגין אי המצאת תלושי שכר. הפרשי הצמדה וריבית משפטית יתווספו לסכומים אלה ממועד סיום ההעסקה ועד לתשלום מלא. בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין תוך 30 יום מקבלתו.