סע"ש 24696-04-14

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבעים במשך תשעה חודשים, טען כי פוטר שלא כדין, ואילו הנתבעים טענו כי מדובר בפיטורים כדין בשל צמצומים כפי שהורה הרגולטור לקצץ בהוצאות התפעול. בית המשפט מצא כי גרסת הנתבעים לאירועים הייתה נכונה: הרגולטור חייב את נתג"ז (הנתבעת מס' 1) להפחית את הוצאותיה התפעוליות, דבר שהביא לפיטורי התובעת כחלק מתוכנית פעולה רחבה יותר. בית הדין בחן גם את ההיבט הפרוצדורלי של הפיטורים ומצא כי התובע זומן לדיון, שם נמסר לו על הסיבות לפיטוריו האפשריים וניתנה לו הזדמנות להציג את טענותיו. בית המשפט דחה את טענות התובע כי ההחלטה לפטרו התקבלה טרם הדיון, כי היה עליו לקבל חומרים נוספים מהנתבעים, וכי היעדר תיעוד של הליך קבלת ההחלטות היה פגם. השופטת הגיעה למסקנה כי לא נפלו פגמים פרוצדורליים בפיטורי התובעת וכי הנתבעים פעלו בהגינות ובתום לב. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע כנגד הנתבעת השנייה, חברה שסיפקה שירותי כוח אדם והעסיקה את התובע בתקופת עבודתו בנתג"ז. התובע היה מיוצג על ידי החברה אך עבד באותם תנאים כמו עובדי נתג"ז. מאחר שהתביעה נגד נתג"ז נדחתה, נדחתה גם התביעה נגד חברת כוח האדם. השופט הורה לתובע לשלם את הוצאות ההליך לשני הנתבעים, בסך 30,000 ₪, צמודות ובריבית. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ויישלח אליהם.