ע"א 58976-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת הרשם רון גולדשטיין בבקשה לפטור מאגרה וערבון (ע"א 58976-06-25)** **רקע עובדתי ומשפטי:** ההחלטה דנה בבקשה של אברהם נח גרומט (להלן: "המבקש") לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בהליך ערעור המתנהל בבית המשפט העליון. הערעור נוגע להחלטת בית המשפט המחוזי, אשר קיבל ערעור של נושה (המשיב 1) וקבע כי מעמדו הוא כשל נושה מובטח, למרות שהנאמן (המשיב 2) דחה טענה זו. המשמעות של מעמד זה הינה כי הנושה יהיה זכאי להיפרע מנכסים ספציפיים, ובענייננו, מערכת יחסים מורכבת הכוללת הערת אזהרה על בית מגורי המבקש. המבקש, אשר נמצא בהליכי חדלות פירעון מאז שנת 2021, טוען למצבו הכלכלי הקשה, היעדר נכסים נזילים, כשלונות בניסיונות לקבלת עזרה כלכלית, וסיכויי ערעור טובים. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **סדר הדין האזרחי ותקנותיו:** ההחלטה מתבססת על תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), ובפרט על התוספת השלישית העוסקת באגרות ובערובות. תקנות אלו קובעות את ברירת המחדל לגבי סכום האגרה וסכום העירבון, אך גם מאפשרות שיקול דעת לבית המשפט להפחיתם או לפטור מהם במקרים חריגים. 2. **חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018:** ההליך בו נתון המבקש (חדלות פירעון) משפיע ישירות על החלת הוראות התקנות, כפי שבא לידי ביטוי בפרט 4 לתוספת השלישית. הוראה זו קובעת סכום עירבון מופחת בהליכים מסוג זה. 3. **עקרון הגישה לערכאות:** עקרון זה, המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מחייב כי לכל אדם תהיה הזכות לפנות לבית המשפט ולקבל סעד. אגרות וערבונות נועדו לאזן עקרון זה עם אינטרסים ציבוריים אחרים, כגון מניעת הליכים קנטרניים או חסרי בסיס, והבטחת מימון מערכת המשפט. 4. **נטל ההוכחה על המבקש:** כאשר מבקשים פטור מאגרה או הפחתת עירבון, מוטל נטל על המבקש להוכיח את זכאותו לכך, באמצעות הצגת תשתית עובדתית מלאה, מפורטת ועדכנית. **ניתוח ההחלטה ונקודות מרכזיות:** * **התייחסות לסכום העירבון המופחת:** הרשם מתייחס בראש ובראשונה להוראה הספציפית בפרט 4 לתוספת השלישית, המפחיתה את סכום העירבון ל-5,000 ש"ח כאשר מדובר בערעור שהוגש על ידי חייב בהליך חדלות פירעון. הרשם קובע כי המקרה דנן נופל במפורש תחת סעיף זה, וכי כל ציון אחר של המבקש בכותרת הערעור לגבי סכום גבוה יותר הינו שגגה. בכך, הרשם מיישם את החקיקה הספציפית הרלוונטית למצבם של חדלי פירעון, ומאזן בין הצורך בעירבון לבין ההגנה על הגישה לערכאות עבור אוכלוסייה זו. * **החלת עקרון הגישה לערכאות ונטל ההוכחה:** הרשם מכיר בכך שמצבו הכלכלי של המבקש "אינו מן המשופרים", אך קובע כי נטל ההוכחה להצדקת פטור מלא או הפחתה נוספת של העירבון מוטל על המבקש. הנחת המוצא של בית המשפט, כי מצבו הכלכלי של חדל פירעון אינו טוב, כבר באה לידי ביטוי בסכום העירבון המופחת. כדי להפחיתו עוד יותר, על המבקש להוכיח זאת באופן קונקרטי. * **כשלון המבקש בהוכחת מצבו הכלכלי:** הרשם מפרט מדוע לשיטתו המבקש לא עמד בנטל ההוכחה: * **תשתית עובדתית חלקית:** לא הוגש דו"ח הוצאות והכנסות מלא. * **מידע חסר:** לא צורפו תדפיסי חשבונות בנק של רעייתו של המבקש. * **הסברים לא מספקים:** המבקש לא הסביר מדוע לא יכול לגייס את הסכום מהסביבה הקרובה, וטענותיו בנושא זה לקוניות וחסרות פירוט (למשל, שמות קרובים). * **היעדר אסמכתאות:** לא הוצגו כל מסמכים התומכים בטענותיו בדבר אי-יכולת לגייס את הכספים. * **פטור חלקי:** כתוצאה מכך, הרשם מחליט לפטור את המבקש מתשלום האגרה (הליך זה לעיתים מתייחס באופן כולל גם לאגרה וגם לעירבון, אך כאן ההחלטה מבחינה ביניהם), אך לא מהפקדת העירבון. פטור זה משקף את ההבנה של בית המשפט כי המבקש אכן מתמודד עם קשיים כלכליים, אך אינו מבטל את הצורך הבסיסי בהבטחת ההליך. * **הגדרת מועד להפקדת העירבון:** הרשם קובע מועד מוגדר להפקדת העירבון (20.7.2025), ומבהיר כי אי-הפקדתו עלולה להוביל למחיקת ההליך. בכך, הוא מבטיח את המשך ההליך בהתאם לכללים, תוך מתן הזדמנות למבקש לעמוד בתנאים. * **התייחסות לסעיף 22 לתשובת המשיב 1:** ציון ספציפי של סעיף זה בהחלטה מרמז על כך שהמשיב 1 הציג ראיות או טענות קונקרטיות בנוגע לנכסים או חשבונות בנק של המבקש או משפחתו, אשר המבקש לא התייחס אליהם כראוי. **חידושים משפטיים:** ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים פורצי דרך, אלא מהווה יישום פרקטי של עקרונות משפטיים קיימים בהקשר ספציפי של הליכי חדלות פירעון. עם זאת, ניתן להצביע על הדגשים הבאים: 1. **החלה פרטנית של התוספת השלישית:** הרשם מדגיש את החשיבות של התוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, וכיצד היא מתווה כללים מיוחדים להליכי חדלות פירעון, תוך איזון בין הצורך להבטיח את ההליך לבין הנגישות לערכאות עבור אוכלוסייה זו. 2. **הדגשת נטל ההוכחה על המבקש:** ההחלטה מחזקת את העיקרון כי גם במקרים של מצוקה כלכלית, כאשר מבקשים הקלות משמעותיות, הנטל להוכיח את הזכאות לכך מוטל על המבקש, וכי טיעונים כלליים וחסרי פירוט אינם מספיקים. 3. **הפרדה בין אגרה לעירבון:** למרות ששניהם נועדו להבטיח את ההליך, ההחלטה מבדילה בין פטור לאגרה לבין הפקדת עירבון, וקובעת כי גם אם יש להקל עם המבקש לגבי האגרה, אין זה אוטומטית פטור גם מהעירבון, אלא אם כן הוכחה אי-היכולת להפקידו. **לסיכום:** החלטת הרשם רון גולדשטיין מהווה דוגמה ליישום מדוקדק של תקנות סדר הדין האזרחי, תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות של הליכי חדלות פירעון. הרשם מאזן בין עקרון הגישה לערכאות, המצדיק פטור חלקי מהאגרה, לבין הצורך בהבטחת ההליך, המחייב הפקדת עירבון, במיוחד כאשר המבקש לא עמד בנטל ההוכחה להצדקת פטור נוסף. ההחלטה מדגישה את חשיבותה של תשתית עובדתית מלאה ומפורטת בהצדקת בקשות להקלות דיוניות.