ע"א 782/76

תקציר

התיק סובב סביב תביעה שהגיש משתתף מפעל הפיס, המכונה מפעל הפיס, בדרישה לשלם את כספי זכייתו לאחר ששיחק במשחק ניחושים. המערער טען כי ניחש נכונה את המספרים הזוכים ופעל בהתאם לנהלים הנדרשים, לרבות הגשת העתקים מטפסי הניחוש שלו (א', ב' ו-ג'). עם זאת, מארגני ההגרלה לא הצליחו למצוא עותקים A ו- B. על פי כללי ההגרלה, המפורטים בסעיף 22(ד) לתכניתם, אם עותקים א' ו-ב' אינם מגיעים או ניזוקים, הם נחשבים בטלים, ולמשתתפים אין כל טענה כלפי מארגני ההגרלה. בהסתמך על סעיף זה, דחה מפעל הפיס את טענת המערער. בית המשפט העליון קבע כי המערער לא הביא ראיות מספיקות להוכחת טענתו, למרות עדותו ועדים תומכים. בית המשפט קבע, כי במשחקי מזל, אין די בעדותו של בעל דין יחיד כדי לבסס את טענתו. בנוסף, בית המשפט פירש את סעיף 22(ד) כתקף וישם, גם אם הייתה הפרת חוזה על ידי מארגני ההגרלה. המערערת טענה כי אין להחיל את סעיף הפטור בשל רשלנות בטיפול בנספחים, אך בית המשפט חלק על כך וקבע כי הסעיף מגן על משתתפים אחרים ולאו דווקא על כספי המארגנים. השופטים דחו גם את טענות המערער בדבר משמעות "תחושת הזכייה" והחתמת הטפסים. הערעור נדחה, והותיר את פסק הדין המקורי על כנו. יש לציין כי השופטים הכירו בניהול הכושל של מפעל הפיס והמליצו למפעל הפיס להציע למערער תשלום צדקה.