ת"א 7355/05

תקציר

המבקש, נאשם מס' 2, ביקש לעיין במסמכים שברשות המשיב, נאשם 3 – ובפרט בדו"חות החקירה ונספחיהם. המשיב סירב להסגירם, בנימוק של חיסיון לפי תקנה 143(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, המסדירה הליכי גילוי. המבקש טען כי המשיב לא הזכיר חיסיון בשלב גילוי המסמכים וכי המסמכים לא הוכנו לצורכי משפט. המשיב טען כי המסמכים חסויים לפי סעיף 48 לפקודת הראיות, המגן על חיסיון עורך דין-לקוח, וכי הם הוכנו אך ורק למשפט. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב וציין כי על החיסיון המוחלט שמקנה סעיף 48 יכול הלקוח לוותר עליו. השופט הדגיש את חשיבותו של חיסיון עורך דין-לקוח בהבטחת תקשורת כנה וקבע כי זכותו של המשיב להפעיל חיסיון, מה גם שהמסמכים הוכנו למשפט. הבקשה נדחתה, כלומר המשיב לא נדרש לשתף את המבקש בדו"חות החקירה ונספחיהם. עם זאת, הונחה המשיב להמציא למבקש מסמכים שלא הוכנו במיוחד להתדיינות משפטית. לא נפסקו הוצאות. החלטה זו התקבלה על מנת להגן על זכותו של המשיב למשפט הוגן ועל החיסיון המוחלט של התקשרותו עם בא כוחו.