בג"צ 6749/15

תקציר

עניינו של פסק הדין הנדון בעתירה למתן צו ביניים מותנה להרחקתה של פלסטינית אזרחית עזה, שקיבלה מעמד בישראל במסגרת הליך של איחוד משפחות עם בעלה הישראלי, העותר. בני הזוג נפרדו והעותרת ביקשה לבטל את היתר השהייה שלה בישראל. משרד הפנים הודיע תחילה למשיבה כי עליה לעזוב את הארץ, אך בהמשך העניק לה רישיון ישיבה נוסף, מה שהוביל לבקשת גירוש. בית המשפט מחליט לדחות את העתירה על הסף בעילה של ניצול לרעה של הליכי משפט. היא קובעת כי העותר, בבקשתו לגירוש בת זוגו לשעבר, משתמש בבית המשפט ככלי בסכסוך משמורת על ילדיהם הקטינים. פסק הדין מדגיש את חוסר הראויות בשימוש בדיני הגירה בהליכי גירושין ומציין את חוסר מעמדו של העותר, שכן מעמדו של המשיב מוסדר כעת בנפרד ממנו. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי העתירה הוגשה בחוסר תום לב, שכן היא מנסה להשפיע בעקיפין על הסדרי המשמורת. העותר נדרש לכסות את הוצאות המשיבים, בפסק הדין שניתן לטובת משרד הפנים.