דנ"א 920/14
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין הנבחן לא קבע פסיקה חדשה ולכן אינו מצדיק דיון נוסף. הטענה כי זו הפעם הראשונה שבית המשפט העליון מקבל את טענת המסוכנות מרצון אינה מבוססת, שכן קביעה זו התבססה על כללים קיימים שהוחלו בפסיקה הישראלית. פסק הדין עסק אך ורק בעוולת הרשלנות, ומאחר שאף פסיקה קודמת לא קבעה במפורש האם ניתן להחיל את דוקטרינת הסיכון מרצון על פני עוולות מסגרת שונות, החלטת בית המשפט להתמקד ברשלנות הייתה מוצדקת. זאת ועוד, הן המבחנים הסובייקטיביים והן המבחנים האובייקטיביים להחלת דוקטרינת הסיכון מרצון קיבלו תוקף בפסיקה. טענת המבקשים כי הנפגע לא ביקש באמת ובתמים לחשוף את עצמו לסיכון נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הם פעלו בחוסר תום לב והגדילו את נזקיהם באופן אקטיבי. עוד נקבע בפסק הדין כי טענותיהם האחרות של המבקשים, שהיו ערעוריות באופיין, אינן מקימות עילה לדיון נוסף. הבקשה לדיון נוסף נדחתה אפוא, שכן פסק הדין לא חשף פסיקות חדשות או קשות במיוחד.
חקיקה מקושרת
דנ"א 920/14 חוות צברי אורלי בע"מ נ' מדינת ישראל, עליון (20.8.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.