תת"ע 11553-02-17

תקציר

הנאשם הורשע בנהיגה במהירות מופרזת, נהיגה במהירות של 177 קמ"ש בכביש במהירות המותרת של 90 קמ"ש, תוך סיכון בטיחותם של משתמשי דרך אחרים. בית המשפט שקל פסיקות קודמות בעבירות דומות, והדגיש את הצורך בענישה מחמירה כדי להגן על הציבור ולשמש גורם מרתיע. השופט מצא כי התובע הוכיח את היסוד הנפשי של העבירה, וציין את הרשעותיו הקודמות הרבות של הנאשם, כולל חלקן בגין עבירות תנועה. טענת הנאשם לנכות והסתמכות על רישיון נהיגה לצורך ניידות לא נתמכה במסמכים. בית המשפט אמנם הכיר באי יכולתו הפיזית של הנאשם לבצע עבודות שירות, אך גזר עליו 21 ימי מאסר, קנס של 7,000 ₪ או 70 ימי מאסר באי תשלום, פסילה בפועל מנהיגה למשך 20 חודשים, פסילה למשך 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ועוד 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים בגין עבירות נוספות. גזר הדין נועד לאזן בין גמול להרתעה, ולנאשם יש זכות ערעור תוך 45 יום. פסק הדין מבקש להעביר מסר חזק לגבי הסכנות הטמונות במהירות מופרזת וההשלכות של התנהגות נהיגה פרועה.