עת"מ 1109/07
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
עתירה זו מערערת על החלטת הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בשאלת בחינת סדר הדין האזרחי, המבקשת להעלות את ציון העותר בנקודה אחת, שתעבור את הבחינה. השאלה נוגעת להפסקת ייצוג עו"ד-לקוח והוועדה סימנה את תשובה ג' כנכונה, ואילו העותר בחר בתשובה א'. העותר טוען כי תשובה א' הייתה צריכה להיות מסומנת כנכונה, או לכל הפחות, היא נכונה לא פחות מתשובה ג'. התערבותו של בית המשפט במקרה זה היא לברר האם יש מקום לבטל את שיקול דעתה של הוועדה הבוחנת בבחירת התשובה הנכונה. בית המשפט מכיר בכך שהתערבותו במקרים כאלה מוגבלת, והיא צריכה להתרחש רק בנסיבות חריגות כדי למנוע עיוות דין. תפקידו של בית המשפט אינו לקבוע את הצלחת הנבחן אלא להבטיח את תקינות הבחינה. במקרה דנן, בית המשפט מוצא כי טענת העותר כי תשובה א' היא התשובה הנכונה יותר לשאלה, השואלת על דרך סיום הייצוג, תקפה. תשובה א' מתייחסת לבקשת עורך הדין לקבלת רשות לפרוש מייצוג, שהיא תשובה הולמת יותר, לאור הדגש בשאלה על רצונו של עורך הדין להפסיק את הייצוג. עם זאת, למרות שהגיע למסקנה כי תשובה א' נכונה לפחות כמו תשובה ג', בית המשפט מחליט שלא להתערב בשיקול דעתה של הוועדה הבוחנת ודוחה את העתירה. בית המשפט מדגיש את היקף התערבותו המצומצם בהחלטות הבחינה ומציע למשיבים לשקול מחדש את נוסח השאלה למען ההגינות. העתירה נדחית, ולא נפסקו הוצאות.
עת"מ 1109/07 ענבר זוהר קינן נ' לשכת עורכי הדין, מנהלי (4.2.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.