רע"פ 483/18

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לערעור הדדי שהגישו שני הצדדים המעורבים בתיק החזקת סמים. בתיק המקורי הודה המבקש בהחזקת 29.967 גרם הרואין לצריכה שאינה אישית, מה שהוביל להרשעתו. בית משפט השלום החליט שלא להיענות להמלצת שירות המבחן לצו מניעה קהילתי (CPS), ובמקום זאת לגזור על המבקש 10 חודשי מאסר בפועל בשל חומרת העבירה, סוג וכמות הסמים המעורבים ועברו הפלילי העשיר של המבקש. שני הצדדים ערערו על החלטה זו – המבקש ביקש עונש קל יותר והמשיב ביקש עונש חמור יותר. בית המשפט המחוזי דחה את שני הערעורים, בנימוק של חוסר שיתוף פעולה של המבקש עם שירות המבחן והמשך השימוש בסמים. בערעור הנוכחי שהגיש המבקש לבית המשפט העליון, הגלגול השלישי של התיק, הוא מבקש צו מאסר על תנאי בקהילה בשל גילו המבוגר, בריאותו הלקויה והתמכרותו לסמים. עם זאת, הבקשה אינה מעוררת נסיבות חריגות או שאלות בעלות חשיבות כללית מעבר לאינטרסים האישיים של המבקש. כמו כן, התסקיר המעודכן של שירות המבחן מדגיש את הקושי של הפונה לשתף פעולה עם שירותיו. משכך, דוחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מיישר קו עם החלטות הערכאות הנמוכות יותר ואינו מוצא עילה להתערב. בית המשפט דוחה גם את הבקשה לעכב את ביצוע עונש המאסר ונותן למבקש זמן לארגן את ענייניו לפני ריצוי העונש.