ת"א 49950-04-18

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת קצא"א כי העירייה עושה שימוש במקרקעין שלה ללא היתר ומורה לעירייה לשלם דמי שימוש בסך 262,836 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.2016 ועד למועד התשלום, וכן 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, רבע משכר המודדים וחלקו של התובע בשכר טרחת השמאי. פסק הדין מבהיר כי דמי השימוש מתייחסים לתקופה שבין מרץ 2009 למרץ 2024, וקובע כי הטענה בדבר הרחבת החזית נדחית, והטענות בדבר נזק תפיסתי נחשבות כטענות רקע. באשר לזכויות קצא"א בחלקה 471, פסק הדין מקבל את עמדת קצא"א וקובע כי כל שימוש המנוגד לזכויות אלה מחייב את הסכמתה, וקובע כי השימוש של העירייה בחלקה לצרכי גינון ונוי הותר על ידי קצא"א. עוד נקבע בפסק הדין כי ההסכמה שנתנה קצא"א לעירייה לא התייחסה לשימוש התת-קרקעי בחלקה, ומאחר שהחלקה לא הופקעה לא ניתן להכיר בהסכמתה של קצא"א לשימוש זה. לפיכך, דמי השימוש מתייחסים לשימוש בלתי מורשה בצנרת התת-קרקעית על ידי נת"י. בקביעת גובה דמי השימוש מביאה השופטת בחשבון את המגבלות התכנוניות על המגרש, את השימוש החלקי בצנרת התת קרקעית ואת השיהוי בעמידה על זכויותיה של קצא"א, וקובעת את הפיצוי על מחצית מדמי השימוש שקבע השמאי לחלקה כולה. עוד מזכירה השופטת כי הפתרון המתבקש היה להפקיע את החלקה, ומעודדת את הצדדים למצות את הניסיונות בנושא גם לאחר פסק הדין. לבסוף, פסק הדין מזכיר כי אין צורך לדרוש הודעה לצד שלישי שנשלחה על ידי העירייה, ופוסק את מלוא ההוצאות לקצא"א, בעוד העירייה תישא בהוצאותיה שלה.