פש"ר 1381/09

תקציר

החייבת, הנמצאת בימים אלה בהליכי פשיטת רגל, ביקשה צו מניעה כללי שיאסור עליה ליזום או לנהל הליכים משפטיים כלשהם ללא אישור בית המשפט לפשיטת רגל. על בית המשפט להחליט אם לקבל את הבקשה או לא. הבקשה נובעת מערעור תלוי ועומד בבית הדין האזורי לעבודה בעניין ביטול פסק בורר שקבע חוב משמעותי שחבה החייבת לעו"ד צברי, אחד ממנהליה המיוחדים. החייב טוען כי המנהלים המיוחדים פועלים תחת ניגוד עניינים ומבקש לחקור את החוב באופן מהותי. על בית המשפט לאזן בין המגבלות המוטלות על חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל לבין זכותו להגן על טענותיו בבית המשפט. החוק ברור כי חייב במצב כזה אינו יכול לפתוח בהליכים משפטיים ללא אישור בית המשפט לפשיטת רגל. זאת, כדי למנוע הליכים קלי דעת ויקרים, מה גם שנכסי החייב כבר מוקנים לבעלי תפקידים ומיועדים להתחלק בין הנושים. כלל זה חל גם אם המנהלים המיוחדים עצמם אינם מתאימים או אינם יכולים לדון בתביעה ספציפית, לרבות בשל ניגוד עניינים. הסעד של החייב במצבים כאלה הוא לבקש רשות מבית המשפט לפשיטת רגל להתדיין בערכאה אחרת. במקרה זה, החייב לא מילא חובה בסיסית זו. התנהלותה תוך התעלמות מהחוק והתנהלות בפעולות שונות, לרבות הערעור על פסק הבורר – שאכן מציב ניגוד עניינים מובהק לעו"ד צברי – אינה מתקבלת על הדעת. הדבר נכון במיוחד לאור הפרות אחרות של דיני פשיטת רגל, כגון ניהול עסקים בחו"ל וסירוב לתת למנהלים המיוחדים ייפוי כוח לטיפול בנושאים אלה. לפיכך, בית המשפט מחליט לקבל את הבקשה ולהוציא צו מניעה כללי האוסר על החייב ליזום או לנהל הליכים כלשהם מחוץ לערכאת פשיטת הרגל, למעט הליך בבית הדין לעבודה בעניין ביטול פסק הבורר. ההחלטה מדגישה את הצורך בטיפול במחדלים הפרוצדורליים של החייב ומטילה עליהם עיצומים כספיים. החייב נדרש לשלם 3,000 ₪ הוצאות משפט מהליך קודם ועוד 12,000 ₪ בגין הליך זה, שניהם בתוך 7 ימים. בנוסף, נדרשת ערבות בנקאית או פיקדון במזומן בסך 15,000 ₪ לצורך שיפוי הוצאות פוטנציאליות שהוטלו בבית הדין לעבודה. בית המשפט מזהיר כי המשך הצדק העצמי מצד החייב עלול להוביל לסנקציות חמורות יותר ומדגיש את החשיבות של בחינה מעמיקה של פסק הבורר, במיוחד בכל הנוגע לריבית החריגה שהוחלה.