ע"א 28303-09-16

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת בית המשפט קמא. החלטת בית משפט קמא לא הכירה בתנאי הראשון לחסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין, הקובע כי חסינות מוקנית לעובד ציבור בגין מעשה שנעשה במסגרת מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור. בפסק הדין מודגש כי המערער, ששימש כחבר מועצה, מילא את תפקידו השלטוני גם אם טעה או פעל שלא כשורה. לפיכך, מתקיים התנאי הראשון, ועל המקרה לחזור לבית משפט קמא לדיון נוסף בשאלה האם מתקיים התנאי השני לפי סעיף 7א, שעניינו היסוד הנפשי של מעשיו של המערער. תנאי זה קובע כי החסינות לא תחול אם המעשה נעשה ביודעין בכוונה לגרום נזק או באדישות לאפשרות לגרום לו. על בית משפט קמא לקיים דיון בסוגיה זו, לחקור את המערער, ולבסס את החלטתו בשאלה האם הוא סבור להכחשת המערער כל זדון או אדישות לכאורה. אם מצא בית משפט קמא כי מתקיים התנאי השני, עליו להכיר בחסינותו של המערער; שאם לא כן, עליה לדחות את בקשת החסינות של המערער. בנוסף, נדרשים המשיבים לשאת בהוצאות המערער בגין הערעור, לרבות אגרת הערעור ושכר טרחת עורך דין.