ה"פ 24682-11-10

תקציר

פסק הדין דן בבקשה שהגיש מושב ניר צבי להרחיב את שטחו באמצעות הוספת שטח נוסף של 29 דונם בצמוד לאדמתו הנוכחית. מינהל מקרקעי ישראל דחה את הבקשה בנימוקים לגיטימיים. ראשית, ברשות מקרקעי ישראל טוענים כי השטח הנוסף צפוי לעבור שינוי ייעוד לצורכי שיווק, מה שיחזיר אותו לרשות מקרקעי ישראל. שנית, המושב נמנע מלספק מסמכים המוכיחים כי עניינו ייחודי וראוי להתייחסות מיוחדת. שלישית, מדיניות מנהל מקרקעי ישראל היא שלא לאשר תוספת שטחים אם שטח המשבצת הנוכחי של המושב כבר חורג מהמכסה. באשר לשיקולים תכנוניים עתידיים, החלטת רמ"י מתבססת על השינוי הפוטנציאלי בייעוד הקרקע, בהתחשב בקרבתו של השטח הנוסף לאזור מסחרי. פסק הדין בוחן גם את טענת המושב כי ניתנה להם הבטחה שלטונית על ידי מנהל מקרקעי ישראל לאשר את הרחבת השטח בתמורה להסכמת המושב לוותר על חלק מאדמותיו לטובת פרויקטים ציבוריים. השופט מסיק כי לא ניתנה הבטחה מחייבת כזו וכי טענת המושב אינה נתמכת. יתר על כן, השופט מוצא כי שיקולי מינהל מקרקעי ישראל סבירים ונתונים לשיקול דעתם כרשות המחליטה הסופית. בכך דוחה השופט את תביעת המושב ומורה למושב לשלם את הוצאות מנהל מקרקעי ישראל ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪.