ת"א 51242-12-20

תקציר

בתיק ת"א 51242-12-20 גורדון ואח' נ' רמת הנשיא גב-ים רסקו בע"מ ואח', בפני בית משפט השלום בחיפה, השופט אורי גולדקורן, נידונה תביעה של דיירים (התובעים) שרכשו דירה מהנתבעת, בגין נזקים שנגרמו להם עקב הפרת הסכם רכישת הדירה. התובעים טענו להפרות חוזיות שונות, לרבות איחור במסירת החזקה, התרשלות בבנייה ובתיקון ליקויים, בניית מחסן קטן מהמובטח, פגם בחלונות וקיום תעלת בטון למערכת צנרת שאינה שייכת לדירה. **הפרת הסכם מכר דירה - איחור במסירת החזקה:** טענת התובעים לאיחור במסירת החזקה נדחתה. בית המשפט העדיף את גרסתו של נציג הצד השלישי, אשר נתמכה במסמכים ואישרה את עדות התובעת בחקירתה הנגדית, בדבר שינויים ותוספות שביקשו התובעים בדירה. נקבע כי שינויים אלו, אשר דרשו תכנון מחודש והתאמות במערכות החשמל והאינסטלציה, הם שגרמו לעיכוב במסירה, ולא התרשלות מצד הנתבעת. בית המשפט השתמש בכלל הפרשנות המקובל לפיו "המוציא מחברו עליו הראיה", והראה כי התובעים לא הוכיחו כי העיכוב נבע ממעשה או מחדל של הנתבעת, אלא דווקא מפעולותיהם שלהם. **ליקויי בנייה:** בית המשפט מינה מומחה מטעם בית המשפט, אשר פירט את הליקויים שמצא והעריך את עלות תיקונם. נקבע כי הנתבעת אחראית לליקויי ביצוע, בעוד שהצד השלישי (הקבלן המבצע) אחראי לליקויי תכנון. על בסיס חוות דעת המומחה, וחלק מהתיקונים שחזר בו המומחה, נקבע כי על הנתבעת לפצות את התובעים בסכום של 78,475 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה, ועל הצד השלישי לשלם לנתבעת בגין חלק זה סכום של 59,042 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה. **ירידת ערך הדירה:** התובעים טענו לירידת ערך הדירה עקב אי-התאמה בשטח המחסן, פגם בחלונות מעל דלת הסלון, ובניית תעלת בטון לצנרת. בית המשפט קבע כי לא הוכחה ירידת ערך בגין המחסן, מאחר שהפער בשטח זניח וכי יש להביא בחשבון את חישוב שטחי הקירות. לגבי החלונות, נקבע כי הוכח כי ניתן לנקותם, וכי בחירתם הייתה מודעת מצד הרוכשים. לעומת זאת, נקבע כי בניית תעלת בטון ומכסה אבן לצנרת שאינה שייכת לדירה מהווה מטרד הפוגע בערך הדירה, וחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בסכום של 34,000 ₪ בגין רכיב זה. **עלות פינוי הדירה ונזק בלתי ממוני (עוגמת נפש):** בגין הצורך בפינוי הדירה למשך שבוע לביצוע התיקונים, ובהתחשב בקשיים בשכירת דירה לפרק זמן קצר, נקבע פיצוי בסך 5,000 ₪ על הנתבעת, ו-4,000 ₪ על הצד השלישי. בגין עוגמת נפש שנגרמה לתובעים, פסק בית המשפט פיצוי בסך 10,000 ₪, שחלקו הוטל על הנתבעת וחלקו על הצד השלישי. **צו עשה (תיקון הגג):** בשל זניחת התביעה לסעד זה על ידי באת-כוח התובעים בסיכומיה, ובהיעדר מקום למתן הסעד, נדחתה טענה זו. **התוצאה הסופית:** בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בגין ליקויי בנייה, ירידת ערך (בגין התעלה והצנרת), פינוי הדירה ועוגמת נפש, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בנוסף, חויב הצד השלישי לשלם לנתבעת חלק מהסכומים שנפסקו לטובת התובעים, בגין ליקויי בנייה, פינוי הדירה ועוגמת נפש, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. **חידושים ודגשים משפטיים:** * **נטל ההוכחה בעניין איחור במסירה:** בית המשפט הקפיד על נטל ההוכחה המוטל על התובעים להוכיח כי האיחור במסירה נבע מהפרה מצד הנתבעת, וקבע כי לא עמדו בנטל זה נוכח הוכחת השפעת השינויים שביקשו התובעים עצמם. * **הערכת ליקויי בנייה על ידי מומחה בית משפט:** בית המשפט הסתמך על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, תוך שהוא מקבל אותה בסייגים מסוימים, כראיה מרכזית לקביעת היקף הליקויים ועלות תיקונם. * **הבחנה באחריות בין הקבלן הראשי לקבלן המשנה (הצד השלישי):** בית המשפט ביצע אבחנה ברורה בין אחריות הנתבעת (היזמית) לאחריות הצד השלישי (הקבלן המבצע) ביחס לליקויים השונים, כאשר ליקויי ביצוע הוטלו על הנתבעת וליקויי תכנון על הצד השלישי. * **ירידת ערך הדירה – מבחן ה"מטרד" וה"פגם המשמעותי":** בית המשפט בחן את טענות ירידת הערך באופן פרטני, וקבע כי רק פגם מהותי ובר-הוכחה, כגון המטרד הנגרם מתעלת הבטון, מצדיק פיצוי, בעוד שאי-התאמות זניחות או כאלה שהרוכשים בחרו בהן באופן מודע, אינם מזכים בפיצוי. * **היקף החבות של צד שלישי:** בית המשפט קבע את היקף חבותו של הצד השלישי כלפי הנתבעת, בהתאם לאחריותו הישירה לליקויים ולעיכובים, וזאת על מנת למנוע כפל פיצוי. * **פיצוי בגין עוגמת נפש:** בית המשפט פסק פיצוי בגין עוגמת נפש, בהתבסס על תיאורי סבל ומצוקה שהציגו התובעים, כפי שהם משתקפים באומד דעת בית המשפט.