בג"צ 2725/23

תקציר

פסק הדין המדובר נוגע לעתירה שהוגשה לבג"ץ. טיעוני המשיבים לדחיית העתירה נסובים סביב הקביעה כי הסעדים המבוקשים במסגרתה אינם רלוונטיים עוד בשל חלוף תקופת 90 הימים להפעלת סמכויות לפי התקנות החלות. בנוסף, טוענת המשיבה מס' 4 כי יש לדחות את העתירה משום שהיא אינה בסמכותם, והשטח הנדון אינו בתחום המושב. במקום זאת, הוא נושא לסכסוך אזרחי בין המושב לקריית ספר. בתגובה, מבקש העותר לתקן את הסעדים המבוקשים, ומבקש להורות למשיבים הרלוונטיים לנמק את חוסר המעש שלהם ביחס לבנייה הבלתי חוקית. כמו כן הם מבקשים מבית המשפט להורות על פינוי הבנייה ולפתוח בהליכי אכיפה. עם זאת, השופט מסרב לאפשר תיקון זה, ורואה בו ניסיון להגיש עתירה חדשה עם סעדים שונים משמעותית מאלה שהתבקשו במקור. השופט מציין כי נראה כי העתירה עוסקת בסכסוך אזרחי על זכויות במקרקעין, שיש לדון בו בבית משפט אזרחי, ולא בבג"ץ. בסופו של דבר, השופט קובע כי העתירה איבדה את הרלוונטיות שלה ודינה להידחות. השופט גם בוחר שלא להורות על הוצאות, בהתחשב בנסיבות המקרה. החלטה זו מתקבלת ללא משוא פנים, ומותירה לעותר את האפשרות לפנות לאפיקים אחרים לפנייה משפטית.