ענ"פ 44516-03-12

תקציר

הכרעת הדין דנה בהרשעת קטין בעבירה גזענית. השופטים מתייחסים תחילה לפסקי דין קודמים המעניקים משקל רב יותר לנסיבות הפרטניות בתיקים בהם מעורבים קטינים, אשר עשויות להביא להימנעות מהרשעתם. עם זאת, במקרה זה, העבירה נעוצה בשנאה ובאפליה, ולכן האינטרס הציבורי עדיפות על פני שיקולים אישיים. השופטים מדגישים את חומרת העבירות הגזעניות בחברה דמוקרטית ואת הצורך לשמור על החוק, במיוחד נוכח אופיו האידיאולוגי של העבירה. הם מדגישים כי נסיבות פרטניות אינן יכולות להוות תירוץ תקף לעבירה כזו. כמו כן, השופטים בוחנים את הטענה כי הרשעה תפגע ביכולתו של המשיב להתגייס לצה"ל ואולי לשרת ביחידה מובחרת. הם מבהירים כי הרשעה אינה פוסלת אוטומטית אנשים משירות צבאי, כולל יחידות מובחרות, והיא רק גורם אחד מני רבים שצה"ל בוחן אותם. לכן, טיעון זה חסר שחר. בהתייחסם למקרה הספציפי, חולקים השופטים על הערכתו של בית משפט קמא בדבר חלקו הפעוט של המשיב באירוע והגעתו המאוחרת לזירה. לטענתם, מכתב האישום עולה כי המשיב נכח במקום לאורך כל שעות הערב ומילא תפקיד פעיל. בנוסף, מטילים השופטים ספק בטענותיו של המשיב בדבר תחושת איום והכחשת כוונות גזעניות, הסותרות את הודאותיו הקודמות. מסקנתם היא כי המשיב לא קיבל אחריות מלאה על מעשיו. בסופו של דבר, השופטים מקבלים את הערעור, מורים על הרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו ומעבירים את התיק לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין.