תמ"ש 42256-05-11

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי סוגיות עיקריות. הראשונה נוגעת למרוץ הסמכויות בין בית הדין החילוני לבית הדין הרבני, שבו הייתה לאחרון קדימות במקרה זה. הסוגיה השנייה נוגעת ללגיטימיות של הטענות שהציג המשיב. נמצא כי המשיב פעל בחוסר תום לב, בכך שהתעלם במכוון ממידע חיוני הנוגע למקרה, שהוצג במועד על ידי המבקש. טענת המשיב כי לא קיבל את המסמכים במועד לא נתמכה בראיות כלשהן ונתפסה כניסיון לבזבוז זמן שיפוטי. גם טענות המבקש בנוגע לפרטי הנכס ותחזוקתו נחשבו סבירות ומספיקות, במיוחד בהתחשב בכך שניתן היה לבקש פרטים נוספים בבית המשפט. לפיכך, החליטה השופטת לדחות את הטענות שהועלו על ידי המשיב ולסגור את התיק בבית המשפט החילוני, תוך פסיקת הוצאות למבקש ולאוצר המדינה, המשקפות את התנהלות המשיב. עוד קבע השופט כי לבית הדין הרבני סמכות לדון בכל העניינים הנוגעים לסכסוך, לרבות מזונות, וקבע דיון בשאלת מזונות הילדים.