ת"צ 30423-04-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה לדחיית תביעה ייצוגית נגד רשות מקומית המפעילה פארק נופש. המבקש טען כי דמי הכניסה לפארק אינם חוקיים ומפלים, שכן הוא גובה מתושבי חוץ אגרה גבוהה יותר מהתושבים. המשיב טען כי הפארק אינו פארק עירוני אלא פארק אטרקציות מיוחד, המצדיק את דמי הכניסה. עוד טענו כי למבקש לא הייתה עילת תביעה אישית וכי התביעה הייצוגית הוגשה בחוסר תום לב. השופט קבע כי בקשת הפיטורים תתקבל בחלקה. השופט פסק לטובת המשיב בתביעה על סמך סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק התובענות הייצוגיות, שכן דמי הכניסה נחשבו כמחיר ולא כתשלום חובה. עם זאת, השופטת אפשרה לטענת ההפליה המבוססת על סעיף 7 לתוספת השנייה להתקדם, שכן המבקשת הראתה עילת תביעה אישית לכאורה. המבקש חויב להגיש בקשה מתוקנת לאישור וכתב תביעה בתוך 14 יום, למעט התביעות המבוססות על פריט 11. כן חויב המבקש לשלם למשיב הוצאות בסך 4,000 ₪ בגין קבלתה החלקית של בקשת הדחייה.