מ"ת 67952-08-25
החלטה שלום ראשון לציון
תקציר
בכבוד השופט יובל קדר, בית משפט השלום בראשון לציון, דן בבקשה למעצרם של חמשת המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, על בסיס כתב אישום מתוקן המייחס להם עבירות רבות של קשירת קשר לפשע, גניבה, קבלת דבר במרמה, שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום, חדירה לחומר מחשב ועוד, שבוצעו בשיטה מתוחכמת ומקיפה. **עיקרי עובדות כתב האישום:** כתב האישום מתאר שיטת פעולה לפיה חמשת המשיבים, לכאורה, איתרו קורבנות (בעיקר נשים מבוגרות) בתחנות אוטובוס, עלו עמן על האוטובוס, נצמדו אליהן, הסיחו את דעת הנהג, וגנבו את הטלפון הנייד והארנק. לאחר מכן, הם שחזרו את קוד כרטיס האשראי באמצעות אתרי האינטרנט של חברות האשראי או יישומוני הבנק, ומשכו את הכסף מהחשבון באמצעות כספומטים. בחלק מהמקרים נטלו גם הלוואות מידיות. סך הכל מדובר ב-95 פרטי אישום. **המסגרת המשפטית והראייתית:** * **ראיות לכאורה:** בית המשפט מדגיש כי בשלב זה לא נקבעה אשמה, אלא נבחן פוטנציאל הרשעה. די בקיומן של ראיות לכאורה, אשר עשויות להוביל להרשעה. גם ראיות נסיבתיות, בעלות עוצמה ומשתלבות זו לזו, יכולות לבסס ראיות לכאורה. * **עדות שיטה:** בית המשפט קובע כי קיימת, לכאורה, עדות שיטה ברורה, המאופיינת בדפוס פעולה דומה באופן עקבי: נשים מבוגרות כקורבנות, אופן הכניסה לאוטובוס, יצירת חסימה, הסחת דעת הנהג, שיטת הגניבה, הסתרת הפריטים הגנובים, שחזור קוד כרטיס האשראי, משיכת כספים מהכספומט, ולעיתים נטילת הלוואות. התיאור כולל פרטים ייחודיים כמו שימוש בג'קט להסתרת הגניבה, הצמדות לקורבן, שימוש במשקפי שמש וכובע, ואף אופן השיחה עם הנהג. * **זיהוי:** הזיהויים המבוססים על סרטוני אבטחה, עדויות שוטרים, ופרטים מזהים ייחודיים (קעקועים, צלקות, מבנה גוף, אופן הליכה, בגדים), נבחנו בקפידה. בית המשפט בחן את ההיבטים הפנימיים (מהימנות המזהה) והחיצוניים (נסיבות הזיהוי) של עדות הזיהוי. הוא הדגיש את זכותו ואף חובתו לבחון בעצמו את הסרטונים ולהשוות בין הדמויות, תוך התחשבות באפשרות שהפגמים בזיהוי ייבחנו בהליך העיקרי. * **חומרת העבירות והמסוכנות:** בית המשפט הדגיש כי מדובר במסכת שיטתית, מקצועית, ובהיקף ניכר, המבוצעת בתיאום גבוה בין המעורבים. אופי העבירות – גניבה ומרמה, המתבצעות בשיטתיות כ"פרנסה" ו"דרך חיים", מעיד על מסוכנות גבוהה. ההתנהלות התכופה והיקף האירועים, לצד עברם הפלילי של חלק מהמשיבים, מהווים בסיס למסוכנות הקונקרטית. * **עילות מעצר:** בית המשפט בחן את המסוכנות הנשקפת מכל אחד מהמשיבים, תוך התייחסות למספר פרטי האישום המיוחסים לכל אחד, עברו הפלילי, ומעמדם החוקי בישראל. * **משיבים 1, 2, 5:** בעלי עבר פלילי דומה, המעיד על המשך דרכם העבריינית למרות עונשים קודמים. * **משיבים 3, 4:** שהו בישראל שלא כדין, תוך התעלמות מצווי גירוש, דבר המעלה חשש שימלטו מהדין. * **עילות מעצר מול חלופות:** בית המשפט קבע כי לא ניתן לתת אמון במי מהמשיבים, ועל כן אין מקום לשקול חלופות מעצר כגון מעצר בית או פיקוח אלקטרוני. הנימוקים לכך כוללים את היקף העבירות, שיטת הפעולה, חוסר שיתוף פעולה בחקירה, הכחשת המעורבות והקשר ביניהם, וכן את העובדה שמדובר ב"דרך חיים עבריינית". בית המשפט הדגיש את הצורך להגן על הציבור מפני קורבנות נוספים, במיוחד בהתחשב בפגיעה הקשה הנגרמת לקורבנות, קשישים רבים. **פסיקת בית המשפט:** בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד כל חמשת המשיבים ברוב פרטי האישום המיוחסים להם, אם כי בחלקם קיימת "כרסום" בראיות. לאור הדיון המפורט, מצא בית המשפט כי יש להורות על מעצרם של חמשת המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים, בשל המסוכנות הנשקפת מהם, היקף העבירות, משך הזמן בו בוצעו, עברם הפלילי, ומעמדם החוקי של חלקם.
חקיקה מקושרת
מ"ת 67952-08-25 מדינת ישראל נ. שוטה דיסמידזה, שלום (13.11.2025)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.