ע"א 2274/08

תקציר

התיק סובב סביב העברת בעלות על רכב עקב צו שיפוטי מזויף, המוביל למחלוקת על רשלנות ואחריות. המערערת, גוף מינהלי המפקח על העברות בעלות ברכב, טענה כי אין להטיל עליה אחריות לזיוף. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המשיב והגיע למסקנה כי למערערת חובת זהירות מושגית כלפי הציבור העושה שימוש ברישומי משרד הרישוי. למרות שהכיר באתגרים שעמדו בפני פקידי המערערת, הדגיש בית המשפט כי היה על המערערת לספק אמצעי הדרכה ובקרה טובים יותר למניעת זיופים כאלה. לגופו של עניין, המערער יכול היה לגלות בנקל את הזיוף על ידי אימות מספר הנוהל אל מול המועד הצפוי של מתן הצו, שככל הנראה התעלמו ממנו. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המערער בדבר ניתוק הקשר הסיבתי עקב מעשהו הפלילי של צד שלישי, והדגיש כי היה על המערער לצפות ניסיונות זיוף כאמור. במקרה דנן נקבעה חבותה של המערערת, אם כי פסק הדין לא התעמק בסוגיית הנזקים, שנותרה בלתי פתורה. בסיכומו של דבר, הערעור נדחה, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב.