ע"א 9512-10-24

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על דרישת ארנונה. המערערים טענו כי הם אינם הבעלים של הנכס הנדון, טענה שבית המשפט מצא כבלתי משכנעת. המערערת הודתה בעבר בבעלות על הנכס בהתנגדות מפורטת, ובית המשפט לא ראה סיבה לסטות מהליך ההתנגדות המינהלית, שכן במקרה זה לא היה מעורב עניינים עקרוניים, ציבוריים או כלליים. גם טענת המערערת כי החוב הוגבל לתקופה מסוימת נדחתה, שכן הרישום מלמד כי הוא חל על שנים קודמות, והמערערת לא תיקנה את הגנתה בהתאם. זאת ועוד, ניסיונו של המערער להעלות טענות חדשות נאסר מכוח כלל ההשתק השיפוטי, המונע מצדדים לטעון טענות סותרות. בית המשפט הורה למערערת לכסות את דמי השכירות וההוצאות של המשיב, בסך 5,000 ₪, והורה להחזיר את פיקדון הערבות למערערת.