בש"פ 2407/20

תקציר

נגד המערער הקטין ובן דודו הוגש כתב אישום בגין קשירת קשר לפגיעה במאמון קאסם. המערער היה מעורב באישום השני, הכולל מעשי אלימות שהובילו למותו של ילד בן 10. בשל חומרת העבירות, פעל המשיב למעצרו של המערער עד תום ההליכים. תסקיר שירות המבחן פירט את הרקע המשפחתי המורכב של המערער והעריך את רמת מסוכנותו, תוך השארת ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המערער, תוך שהוא מדגיש את הצורך בחלופה מוסמכת ואת חוסר תחולתו של פתרון משפחתי, נוכח אופי הסכסוך. הערעור על החלטה זו, בנימוק של מעמדו של המערער כקטין ומצב הקורונה, לא צלח. בית המשפט דחה את הערעור והותיר על כנו את צו המעצר, נוכח חומרת העבירות, הנסיבות המשפחתיות הגבוליות והצורך להגן על הציבור. גילו של המערער והיעדר עברו הפלילי נלקחו בחשבון, אך הזהירות במעצר קטינים גברה על חומרת העבירות והסכנה הפוטנציאלית לציבור. עיכוב המשפט בשל נגיף הקורונה לא הצדיק את שחרורו, והערעור נדחה.