דב"ע מג/52 - 0

תקציר

התיק סובב סביב ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע בנוגע לתביעתו של יחיד לקצבת נכות כתוצאה מתאונת עבודה בשנת 1962. המערער לא קיבל את הקצבה מהמוסד לביטוח לאומי, בנימוק של שיהוי בתביעת הגמלה ושינוי בדרגת הנכות המוערכת. בית הדין האזורי אישר את החלטת המכון, אך בית הדין לעבודה ערער על פסק דין זה. בית הדין לעבודה פסק לטובת המערערת, בקובעו כי עילת התביעה לקצבת נכות נוצרת רק כאשר דרגת הנכות נקבעת על ידי ועדה רפואית, שהייתה הדרישה האחרונה שלא התקיימה קודם לכן. לדברי בית המשפט, אין חשש לשיהוי במקרה זה משום שהגשת טופס תביעה לגמלת נכות אינה אלא בקשה של המכון להערכת דרגת הנכות. מאחר שהוועדה הרפואית העריכה דרגת נכות, פקיד התביעות היה כבול להחלטה זו ולא יכול היה לשנותה למרות השיהוי הממושך. בית המשפט מתח ביקורת על המכון על עמדותיו הסותרות בתיק והדגיש כי עילת התביעה לקצבת נכות קמה רק כאשר נקבעה דרגת הנכות, ולא לפני כן. לפיכך, לא הייתה לפקיד התביעות סמכות לפעול לפי הוראות שיהוי בהגשת הגמלה, והחלטת בית הדין האזורי בוטלה. המכון חויב לשלם למערער הוצאות ואגרת ערעור בסך 500 ₪.