ע"א 587/73

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון התייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לתביעת נזיקין כתוצאה מתאונה. קטינה, דליה שאולי, נפגעה מאופנוע בעת שחצה את הכביש במעבר חצייה מלווה בקשיש. השאלה המרכזית הייתה האם ההורים התרשלו בבחירת המלווה ולכן אחראים חלקית לתאונה. בית המשפט קבע כי הורים השולחים את ילדם בן השבע לחנות סמוכה ללא ליווי אינם רשלנים, שכן מדובר בנוהג מקובל ואינו מהווה נושא אחריות. עם זאת, ההורים אכן סיפקו ליווי, מה ששינה את המצב. בית המשפט לא מצא רשלנות בבחירת המלווה, שכן זהותו והתנהגותו לא יכלו לקבוע כי הוא אינו כשיר ללוות את הילד. באשר לרשלנות הנטענת של המלווה, הביעו השופטים דעות שונות אך הסכימו כי לא קמה אחריות ההורים לכך. השופט שמגר הציע כי מערכת יחסים בין ההורים למלווה עשויה להטיל אחריות שילוחית, ואילו השופט ברנזון חלק על כך וקבע כי אין לייחס את התנהגותו של המלווה לחובת ההורים. בית המשפט התייחס גם לשאלות פרוצדורליות, ואישר כי תביעה שכנגד היא הדרך המתאימה לנתבע לבקש שיפוי מהתובעים. סוגיות נוספות נגעו לקביעת הפיצויים, לרבות שיעור הריבית, ולהחלטת בית המשפט כי כספי הפיצויים ינוהלו על ידי האפוטרופוס הכללי. בית המשפט קבע כי אין לשלם ריבית על הפיצוי עבור כל התקופה בשל תרומת התובעים לעיכוב ההליכים. לבסוף התקבל הערעור באופן חלקי, תוך הגדלת סכום הפיצוי הכולל, ביטול חובת ההורים לפי התביעה שכנגד והקצאת שכר טרחת עורכי דין.