ב"ל 43647-11-22

תקציר

ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובהחלטת בית המשפט בעניין תביעת התובע בגין מחלת מקצוע ומיקרוטראומה. **עקרונות משפטיים וממצאים:** * **מחלת מקצוע (תוספת שנייה לתקנות הביטוח הלאומי):** * בית המשפט בדק האם מומים ביד ובאגודל של התובע מהווים מחלת מקצוע לפי סעיפים ספציפיים (13ב, 14ב ו-26א) לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי. * דרישה מרכזית לתקנות אלו היא נוכחות של לחץ ממושך או תנועות חוזרות ונשנות על הידיים. * בית המשפט מצא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הזה. * **נימוק לדחייה:** עבודתו של התובע התאפיינה כמגוונת ודינמית, ללא שגרה קבועה או תנועות רציפות ומונוטוניות. התובעת השתמשה במגוון כלים, ואופי העבודה השתנה בהתאם לצרכי היום ולתקלות הספציפיות שנתקלו בהן. בית המשפט ציין מקרים בהם התובע ביצע משימות בידיו בלבד, ולא בכלים, וכי השימוש בכלים רוטטים כמו פטיש אוויר לא היה רציף או תכוף מספיק כדי לעמוד ברף הרגולטורי. סתירות בעדותו של התובע ובדברי המעסיק החלישו עוד יותר את התביעה. * **עקרון המיקרוטראומה:** * בית המשפט שקל גם את תביעת התובע על פי עקרון המיקרוטראומה, הכוללת בדרך כלל פגיעות מצטברות וחוזרות ונשנות כתוצאה ממתחים קלים. * **נימוק לדחייה:** בדומה לטענת מחלת מקצוע, בית המשפט מצא כי האופי המגוון והדינמי של עבודתו של התובע אינו תומך בממצא של מיקרוטראומה. היעדר רצף קבוע של פעולות, שימוש בכלים שונים למשימות שונות ומשך הזמן הקצר של פעולות בודדות רבות גרמו לכך שלא היו תנועות עקביות וחוזרות על עצמן שיובילו לפגיעה מיקרוטראומטית. בית המשפט ציטט במפורש את פסק דין נחמני, וקבע כי "פעולות המורכבות ממגוון תנועות, המבוצעות בסדר משתנה בהתאם לצרכי היצירה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות הדומות זו לזו". בית המשפט גם מצא כי התובע הגזים בתדירות השימוש שלו בכלים רוטטים ובמשך המשימות החוזרות על עצמן. **חידושים משפטיים/היבטים בולטים:** * **דגש על עבודה דינמית לעומת עבודה מונוטונית:** פסק הדין מדגיש מאוד את ההבחנה בין עבודה תובענית פיזית אך מגוונת לבין עבודה הכרוכה בתנועות ספציפיות וחוזרות על עצמן המובילות לפגיעה תעסוקתית. הפירוט המפורט של בית המשפט של המשימות היומיומיות של התובע מדגיש את המיקוד הזה. * **נטל ההוכחה והראיות:** בית המשפט התייחס בעקביות לאי עמידתו של התובע בנטל ההוכחה. זה כלל חוסר יכולת לכמת את התדירות ומשך הזמן של פעולות ספציפיות, היעדר שגרת עבודה ברורה ועקבית וסתירות בעדויות. * **אמינות והגזמה:** ממצאי בית המשפט מצביעים על תפיסה לפיה התובע הגזים באופי ותדירות חשיפתו לתנאי עבודה פוגעניים, במיוחד בכל הנוגע לשימוש בכלים רוטטים ותנועות ידיים חוזרות ונשנות. * **מסקנה שלילית מהסתרת ראיות:** בית המשפט ציטט את עקרון ההיסק השלילי (מפרשת קופל) לגבי בחירת העד של התובע (מר בוריס), והציע כי אי זימון עד ישיר יותר יכול להתפרש כראיה שהייתה פוגעת בתובע. זה מדגיש את החשיבות של הצגת תיעוד ראייתי מלא ואמין. **מסקנה:** בית המשפט דחה את תביעת התובע בגין מחלת מקצוע ומיקרוטראומה, והגיע למסקנה כי התובע לא ביסס בסיס עובדתי מספיק לאף אחת מהתביעות על פי הפסיקה והתקנות שנקבעו. הסיבה העיקרית לפיטורים הייתה האופי המגוון, הדינמי והלא רציף של עבודתו של התובע, אשר נעדר את התנועות החוזרות ונשנות והלחץ הממושך הנדרש כדי להיות זכאי לפיצוי על פי המסגרות המשפטיות הרלוונטיות. בית המשפט קבע כי אין צורך במינוי מומחה רפואי בשל היעדר תיק לכאורה.