ע"א 46326-05-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של פסק הדין - ע"א 46326-05-26 שריבמן ואח' נ' טרי ואח'** **מבוא** פסק הדין דן בערעור על החלטת בית משפט השלום, אשר במסגרתה קיבל בית משפט השלום בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המערערים. המערערים, בהובלת מר בנימין שריבמן וחברות בשליטתו, טענו כי הליך המשפטי בבית משפט השלום נפגם, וכי החוק למניעת הטרדה מאיימת אינו האכסניה המתאימה לדון במקרה זה, אלא חוק איסור לשון הרע. בית המשפט המחוזי, השופט גלעד לובינסקי זיו, דחה את הערעור, תוך אישור החלטת בית משפט השלום ברובה. **עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים** 1. **הבחנה בין חוק מניעת הטרדה מאיימת לחוק איסור לשון הרע:** * **עקרון:** בית המשפט מדגיש את ההבחנה המהותית בין שני החוקים, כפי שעולה מפסיקת בית המשפט העליון (בפרשת ברק טמיר). בעוד חוק איסור לשון הרע מתמקד בתוכן הביטוי ובפגיעה בשם הטוב ("בעיני הבריות"), החוק למניעת הטרדה מאיימת מתמקד בהשפעה הנמשכת של הביטוי על האדם עצמו – פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו. * **חידוש/יישום:** בית המשפט מחיל עיקרון זה באופן מפורש על המקרה. הדגש על "השפעה נמשכת" ועל "דפוס פעולה חוזר ונשנה ומתגבר" הוא המאפיין המרכזי שמטה את הכף לטובת החוק למניעת הטרדה מאיימת, ולא חוק איסור לשון הרע. * **הערה חשובה:** בית המשפט מציין כי שני המסלולים אינם בהכרח מוציאים זה את זה, וכי ביטוי הפוגע בשם הטוב עשוי להיות רלוונטי לשניהם. יתרה מכך, הוא מעלה תהייה לגבי התאמת מסלול חוק איסור לשון הרע, נוכח סעיף 13(5) לחוק זה, המגן על פרסומים במסגרת הליכים משפטיים, כאשר במקרה דנן המערערים עשו שימוש לרעה בפלטפורמה זו. 2. **הטרדה מאיימת שלא פיזית (פגיעה בשם טוב, בשלוות חיים):** * **עקרון:** החוק למניעת הטרדה מאיימת אינו מוגבל לפגיעות פיזיות. סעיף 2 לחוק קובע כי גם פגיעה בפרטיות, בשלוות חייו ובשמו הטוב של אדם עשויה להיחשב "הטרדה מאיימת". * **חידוש/יישום:** המקרה הנוכחי הוא דוגמה מובהקת ליישום זה. על אף שלא הייתה קירבה פיזית בין הצדדים, בית המשפט קבע כי דפוס הפעולה של פרסום האשמות קשות, זיוף מסמכים, קשרים אסורים, השפלת עורכי דין, והפצתם לצדדים שלישיים (כולל לקוחות, משרדי עורכי דין, ובני משפחה) מהווה הטרדה מאיימת הפוגעת בשלוות החיים ובשם הטוב. 3. **דפוס פעולה שיטתי, חזרתי ומתגבר כבסיס לצו מניעת הטרדה מאיימת:** * **עקרון:** המרכיב של "חזרה" ו"התגברות" בפעולות המהוות הטרדה הוא מרכזי לקביעת קיומה של הטרדה מאיימת. * **חידוש/יישום:** בית המשפט שלום ובית המשפט המחוזי מתרשמים כי המערערים נקטו ב"דפוס פעולה חוזר ונשנה ומתגבר". המערערים ייחסו למשיבים טענות קשות ועשרות כתבי טענות הכילו הכפשות. ההטרדות הסלימו מפניות כלליות לפגיעה ישירה וקרובה, תוך הרחבת מעגל החשופים לדברי הבלע (כולל פניות ללקוחות, למשרדים, ולבני משפחה). ההתנהלות אף הגיעה לשיא עם הגשת בקשת עיון בבית המשפט הגבוה לצדק, אשר כללה טענות חמורות ושימוש לרעה בהליכי משפט, כפי שנקבע גם על ידי בית המשפט העליון באותו מקרה. 4. **שימוש לרעה בהליכי משפט כאינדיקציה להטרדה מאיימת:** * **עקרון:** בתי המשפט שואפים למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט. * **חידוש/יישום:** בית המשפט קובע כי המערערים עשו שימוש לרעה בכתבי טענות במסגרת הליכים משפטיים, על מנת לשרבב פרסומים פוגעניים ולמעשה להטריד את המשיבים. המערערים השתמשו בכתבי הטענות כ"פלטפורמה להטרדת המשיבים". הדבר אף בא לידי ביטוי בהוצאת הוצאות משפט גבוהות לחובת המערערים בעשרות תביעות, ובאופן בו בית המשפט העליון דחה בקשת עיון וציין את דפוס ההתנהגות הפוגעני. 5. **מתן צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד תאגידים:** * **עקרון:** החוק למניעת הטרדה מאיימת עשוי לחול גם על תאגידים, במקרים המתאימים. * **חידוש/יישום:** בית המשפט המחוזי מאשר את החלטת בית משפט השלום ליתן צו גם כנגד חברות שבבעלותו או בשליטתו של מר שריבמן (המערערות 2-4). ההצדקה לכך היא העובדה שמר שריבמן הוא בעל מניות יחיד ואורגן יחיד בהן, והוא אף טען שהוא מייצג אותן. ההחלה על תאגידים נחוצה על מנת שהצו יהיה אפקטיבי וימנע עקיפה של הוראותיו. 6. **החלת הצו על "מי מטעמו" של המשיב, לרבות חברות:** * **עקרון:** על מנת שהצו יהיה יעיל, ניתן להרחיב את תחולתו מעבר למשיב הישיר. * **חידוש/יישום:** בית המשפט המחוזי מחזק את ההחלטה של בית משפט השלום להחיל את האיסורים גם על "מי מטעמו" של מר שריבמן, לרבות חברות שבבעלותו או בשליטתו, ועל מי מטעמן של המערערות. זוהי פרקטיקה מקובלת שמטרתה למנוע מהמשיב לעקוף את הוראות הצו באמצעות אחרים. 7. **פגיעה בשם הטוב והפרטיות במסגרת כתבי טענות בהליכים שבהם המבקשים אינם בעלי דין ישירים:** * **עקרון:** הפצת מידע פוגעני לצדדים שלישיים, גם במסגרת הליכים משפטיים שבהם המטריד אינו צד ישיר, יכולה להוות הטרדה. * **חידוש/יישום:** בית המשפט רואה במקרה זה "אחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים צעד יוצא דופן" בכך שהוא אוסר על פרסומים פוגעניים במסגרת כתבי טענות בהליכים שבהם המשיבים אינם בעלי דין ישירים. ההצדקה לכך היא השימוש לרעה בכתבי הטענות כפלטפורמה להטרדה. 8. **דחיית בקשות דחייה מטעמי שירות מילואים או חגים, כאשר הדבר פוגע באופי הדחוף של ההליך:** * **עקרון:** בית המשפט מחויב לנהוג ברגישות כלפי חיילי מילואים, אך הדבר אינו גורר דחייה אוטומטית של כל הליך, במיוחד כאשר מדובר בהליכים דחופים. * **חידוש/יישום:** בית המשפט דוחה את טענת המערערים כי נפגעה זכותם לייצוג משפטי בשל שירות המילואים של עורך דינם. נקבע כי הליכים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת הם מטבעם הליכים דחופים. דחיית הדיון למשך "פרק זמן בלתי קצוב ובלתי ידוע" (עד לסיום מצב החירום ושחרור עורך הדין) הייתה מסכלת את תכלית קיום הדיון. המערערים לא הציעו מועד חלופי סביר, והבקשה למעשה הייתה לדחייה בלתי מוגבלת. 9. **חריגות ההחלטה והיקף הציטוטים:** * **חידוש:** בית המשפט מציין כי מצא לנכון לצטט באופן "די יוצא דופן" ובאופן נרחב מהחלטת בית משפט השלום, על מנת להציג "מלא התמונה" בפני הקורא, דבר המעיד על חשיבותם של הפרטים העובדתיים שנקבעו. 10. **התמודדות עם טענות על הטרדה הדדית:** * **עקרון:** טענות עובדתיות שלא התבררו בערכאה הראשונה אינן נדונות בערכאת הערעור. * **חידוש/יישום:** בית המשפט המחוזי דוחה את טענת המערערים בדבר הטרדה הדדית מצד המשיבים. נקבע כי טענות אלו לא הועלו ולא התבררו בבית משפט השלום, ולא הוגשה בקשה מטעם המערערים למתן צו הדדי. לכן, אין מקום לדון בכך במסגרת הערעור. 11. **תוקף הצו ואי-הבעת עמדה לגבי הארכתו:** * **חידוש:** בית המשפט מציין כי הצו ניתן לתקופה של שישה חודשים, וכי בקשה להארכתו תדרוש הגשה נפרדת, תוך הדגשה כי אין הוא מביע כל עמדה מראש לגבי בקשה כזו. **סיכום** פסק הדין מהווה חיזוק משמעותי של ההגנה על עורכי דין מפני הטרדות במסגרת הליכים משפטיים. הוא מדגיש את גבולות השימוש החוקי בהליכים משפטיים, ובפרט בכתבי טענות, וקובע כי שימוש לרעה בהם להפצת השמצות והטרדות, גם שלא בנוכחות פיזית, עשוי להצדיק מתן צו למניעת הטרדה מאיימת. ההחלטה מבהירה כי החוק למניעת הטרדה מאיימת רלוונטי גם כאשר אין פגיעה פיזית, אלא פגיעה בשם הטוב ובשלוות החיים, וזאת כאשר מדובר בדפוס פעולה שיטתי, חוזר ונשנה ומתגבר. כמו כן, היא מדגישה את חשיבות האופי הדחוף של הליכים אלו, וכיצד בקשות דחייה לא מבוססות או בלתי סבירות, כגון דחייה למועד לא ידוע, עלולות להידחות על מנת למנוע סיכול של ההליך.