תע"א 1085/03

תקציר

התובע, שלום סואן, פוטר מתפקידו כראש מינהל החינוך בנתבעת נוף הגליל. התובע טען כי פיטוריו היו שלא כדין וביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו סכומים שונים, לרבות הפרשי שכר, בהתאם לדירוג עובדי ההוראה, במקום ראש החוג, וכן תנאים סוציאליים שונים. כן ביקש התובע לחייב את הנתבעת לשלם לו פיצוי בגין הליך הפיטורים שלא כדין. הנתבע טען כי דירוג שכרו של התובע היה על פי ראש המחלקה ולא על פי סגל ההוראה, ולכן הוא אינו זכאי לתשלומים המבוקשים. הנתבע אף הגיש תביעה שכנגד להשבת סכומים ששולמו לכאורה ביתר לתובע, בטענה כי חוזה העבודה שנחתם עמו חרג מהתנאים להם היה זכאי על פי ההסכם הקיבוצי. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא פעלה לפי הנוהל התקין לפיטורי התובע וקיבל את תביעת התובע בחלקה. בית המשפט מצא כי הנתבעת הייתה צריכה לפעול לפי סעיף 171א(2) לפקודת העיריות, אך במקום זאת פיטרה את התובעת באמצעות מכתב מראש העירייה. כמו כן, בית המשפט מצא כי החלטת ראש העיר התבססה על שיקולים פסולים, ולא נערך לתובע שימוע כדין. עם זאת, בית הדין קבע כי הפגמים בהליך הפיטורים אינם מצדיקים את השכר המבוקש עד תום חוזה העבודה. תחת זאת, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 35,000 ₪, בהתחשב במשך העסקתו הקצר ובנסיבות המקרה. באשר לדירוג שכרו של התובע, מצא בית הדין כי ההסכם הקיבוצי מחודש מרץ 1995 לא חל על התובע, שכן הוא לא היה חבר בהסתדרות המורים. גם אם היה חל, קבע בית הדין כי חוזה העבודה שנחתם עם התובע מיטיב עמו יותר. לפיכך, נדחתה תביעת התובעת להפרשי שכר והטבות אחרות הנובעות מההסכם הקיבוצי. בנוסף, ציין בית הדין כי התנהלותו של התובע במהלך העסקתו בנוגע לשכרו מוטלת בספק. התובעת הסכימה תחילה לקבל שכר לפי דירוג ראש החוג ובהמשך ניסתה לשנותו לדירוג עובדי ההוראה. בית הדין הדגיש כי התובע לא יכול היה "לבחור" את רכיבי שכרו שיתאימו לנוחיותו. גם התביעה שכנגד שהגיש הנתבע נדחתה. בית הדין הסביר כי הנתבעת אינה יכולה לטעון כעת כי חוזה העבודה מיטיב עם התובעת מעבר להסכם הקיבוצי מאחר שהסכימו עליו. זאת ועוד, הנתבעת לא הגישה בקשה לאישור שר האוצר, אם נדרש אישור כזה, והטענה לא הועלתה בתום לב. בסיכומו של דבר, תביעתו של התובע התקבלה באופן חלקי, והנתבע חויב לשלם לו פיצוי בסך 35,000 ₪, בצירוף שכ"ט עורך דין והוצאות משפט. התביעה שכנגד נדחתה.