המ"ש 4538-01-26

תקציר

**ניתוח משפטי: בקשה להארכת מועד להישפט - פסק דין בה"מ 4538-01-26 גוטו שיתוף רכבים טי.אל.וי., שותפות מוגבלת נ' מדינת ישראל ואח'** **מבוא** פסק הדין של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד השופטת, סגנית הנשיא שרית זוכוביצקי-אורי) דן בבקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת תשלום קנס, אשר הוגשה על ידי "גוטו שיתוף רכבים טי.אל.וי., שותפות מוגבלת" (להלן: "המבקשת"). המבקשת, חברת השכרת רכב, ביקשה להישפט בגין עבירת מהירות. פסק הדין מתייחס למספר סוגיות משפטיות מרכזיות, תוך שהוא מבסס את החלטתו על דברי חקיקה, פסיקה ענפה והלכות יסוד. **טענות הצדדים** המבקשת טענה כי היא חברת השכרת רכב, וביום ביצוע העבירה נהג ברכבה מר אורן גולן. היא הסבירה את איחור ההגשה בעיכוב חתימת הנהג על תצהיר, וכן בנסיבות של עובדים במילואים, מה שגרם לכך שהדו"ח "נפל בין הכיסאות". המשיבה (מדינת ישראל ומשטרת ישראל) טענה כי הודעת תשלום הקנס נמסרה כדין, חלק מהקנס אף שולם, ולכן אין להוכיח כי האיחור נגרם בנסיבות שאינן תלויות במבקשת. כמו כן, טענה המשיבה כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב. **ניתוח משפטי והכרעה** בית המשפט דחה את הבקשה, הן על הסף והן לגופו של עניין. 1. **היעדר תצהיר:** כנקודה ראשונית, בית המשפט מציין כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר, דבר שבדרך כלל דינו להידחות על הסף. 2. **הסדר תשלום הקנס - סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי:** * **העיקרון:** סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") קובע כי אדם ששילם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה, הורשע ונשא את עונשו. * **החריגים:** שני חריגים לכלל זה: (א) אם התובע ביטל את הודעת תשלום הקנס, או (ב) אם בית המשפט החליט לקיים משפטו למרות הגשת הבקשה באיחור. * **החלת הדין:** בפסק הדין, בית המשפט קובע כי המבקשת החלה לשלם את הקנס ביום 07.01.2026. משכך, שני החריגים אינם מתקיימים. * **הלכה מנחה:** בית המשפט מסתמך על פסק הדין ברע"פ 641/19 אייל מילר נ' מדינת ישראל, שבו נקבע כי תשלום הקנס מהווה "דרך פעולה חלופית לתשלום הקנס", ומרגע התשלום, מגבלת הזמנים להגשת בקשה להישפט אינה חלה עוד. במצב זה, בקשות להישפט או לביטול הקנס כרוכות בשיקול דעת בית המשפט ויתקבלו רק אם יתקיימו התנאים המפורטים בסעיף 230 לחסד"פ. * **חידוש משפטי/הדגשה:** פסק הדין מדגיש הלכה קיימת אך מיושמת באופן מחמיר: עצם תחילת תשלום הקנס, ללא תלות בנסיבות, נחשב להודאה באשמה וסגירת התיק, אלא אם מתקיימים החריגים המפורטים בחוק. כפי שמציין פסק הדין (בסעיף 10), "על-פי ההלכה אין נדרשת בחינת הנסיבות בהן שולם הקנס". 3. **הגשת הבקשה באיחור - סעיף 229(ה) לחסד"פ:** * **הדרישה:** סעיף 229(ה) לחסד"פ קובע כי בית המשפט צריך להשתכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקשת ומנעו ממנה להגישה, וכי היא הוגשה מיד לאחר הסרת המניעה. * **טענת "נפל בין הכיסאות":** בית המשפט דחה את הטענה כי הדו"ח "נפל בין הכיסאות" וכי היתה טעות אנוש או משרדית. הוא מבסס זאת על פסיקה רחבה (כגון ע"פ 4448/09 קמר יעקב, עו"ד נ' מדינת ישראל) שקובעת כי טעויות כאלו, אף אם בתום לב, אינן מצדיקות אי הגשת בקשה במועד. * **הזמנים והדרכים להגשה:** בית המשפט מזכיר כי המבקשת קיבלה את הודעת הקנס ב-28.04.2025, עמדו לרשותה שלושה חודשים להגשה, וכן ניתנה לה אורכה. מוזכרות שתי דרכים פשוטות וקלות להגשת הבקשה (אינטרנט ודואר רשום). * **מסקנה:** בית המשפט קובע כי המבקשת לא הוכיחה שהאיחור נגרם בנסיבות שאינן תלויות בה. 4. **חשש לעיוות דין - עילת "אחר נהג ברכב":** * **טענת המבקשת:** המבקשת טענה כי מר אורן גולן נהג ברכב במועד ביצוע העבירה. * **הלכה קבועה:** בית המשפט קובע כי עילת "אחר נהג ברכב", גם אם היתה מגובה בתצהיר, אינה מבססת חשש לעיוות דין כלפי הבעלים הרשום של הרכב, ואינה מצדיקה הארכת מועד להישפט. בית המשפט מסתמך על שורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון (כגון רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל, רע"פ 7018/14 מיכאל טיטלבאום נ' מדינת ישראל) וכן על פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים (כגון עפ"ת 42642-12-17 שאול שלום נ' מדינת ישראל). * **מדיניות שיפוטית:** בית המשפט מדגיש כי הכרה בטענה זו כעילה להארכת מועד תפתח פתח רחב ותפגע ביעילות ההליכים בבתי המשפט לתעבורה. * **חידוש משפטי/הדגשה:** פסק הדין מחזק הלכה קיימת וברורה, לפיה טענת "אחר נהג ברכב" אינה עילה לבית המשפט להאריך מועד להישפט, גם כאשר קיימת תשתית ראייתית מוצקה לכך. ההחלטה נסמכת על עקרון סופיות הדיון ועל שיקולי מדיניות של יעילות שיפוטית. 5. **שיהוי בהגשת הבקשה:** * **עובדות:** הבקשה הוגשה באיחור של מעל חמישה חודשים מהמועד האחרון להגשתה. * **מסקנה:** בית המשפט קובע כי שיהוי זה, ללא הסבר מספק, מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה, וזאת מכוח עקרון סופיות הדיון. **מסקנה וסיכום** בית המשפט דחה את בקשת המבקשת להארכת מועד להישפט, ממספר טעמים עיקריים: * **תשלום הקנס:** עצם תחילת תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה והרשעה, בהתאם לסעיף 229(ח) לחסד"פ, ללא אפשרות לבחון את נסיבות האיחור. * **הגשת הבקשה באיחור:** המבקשת לא הוכיחה שהאיחור נגרם בנסיבות שלא היו תלויות בה. * **עילת "אחר נהג ברכב":** הלכה פסוקה היא כי עילה זו אינה מצדיקה הארכת מועד להישפט ואינה מהווה חשש לעיוות דין. * **שיהוי:** הגשת הבקשה באיחור ניכר ללא הסבר מספק. פסק הדין מדגים את החשיבות של הקפדה על מועדים בהליכי תעבורה, את המשמעות המשפטית של תשלום קנס, ואת המדיניות השיפוטית המחמירה בנוגע לעילות הארכת מועד להישפט.