ת"צ 38557-01-22

תקציר

המבקש ביקש אישור להגשת תביעה ייצוגית על סך 1.4 מיליארד שקל נגד מספר משיבים בטענה שסיפקו לכאורה שירותי סליקת אשראי לבורסות מסחר שהונו לקוחות בהונאות מט"ח וקריפטו. עם זאת, הבקשה לאישור הייתה לקויה במובנים רבים. ראשית, המבקש לא הוכיח כי הפעילות המדוברת הייתה בלתי חוקית או אסורה, ולא עמד בנטל ההוכחה. הבקשה לא פירטה את עילת התביעה או הבסיס המשפטי לטענות, ואף לא ביססה את עילת התביעה האישית של המבקש. היא נתמכה בתצהיר של אדם שלא היה חבר בקבוצה ולא ידע באופן אישי על טענות המבקש. הבקשה נוסחה באופן רשלני וחסרים מסמכים חיוניים. בנוסף, ייפוי הכוח עליו חתם המבקש היה מוטל בספק, והעלה ספקות לגבי מחויבותו להליך. בית המשפט מצא כי למבקש סיכויי הצלחה קלושים וכי ליקויים נוספים מהווים התנהגות בלתי תקינה. על פי החשד, הבקשה הוגשה כדי למנף סכסוך עסקי קודם, מה שהוביל לחוסר תום לב ולפסילת הבקשה. זאת ועוד, התנהלותו של בא כוח המבקש, לרבות אי בירור מקור כספי הערבות, העלתה חששות נוספים. בנסיבות אלה, אישר בית המשפט את הסתלקותו של המבקש מבקשת האישור. עם זאת, בית המשפט הורה למבקש לשלם למשיבים הוצאות בסך 65,000 ₪, בשל מחדלי הבקשה והתנהלותו הבלתי תקינה של המבקש. סכום זה היה מוצדק בשל המשאבים הניכרים שהשקיעו המשיבים בהתגוננות מפני הסכום האסטרונומי הנתבע, והימנעותו של המבקש מלטפל בליקויים לאחר שהועלו. בית המשפט הדגיש את הצורך להרתיע מפני ניצול לרעה כזה של הליך התובענה הייצוגית. גם המבקש היה מוכן לסגת, ובעבר נפסקו לו הוצאות. פסק הדין פירט את נימוקי הדחייה ותביעת המבקש נדחתה.