בש"פ 7991/06

תקציר

פסק הדין קשור לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער עד תום ההליכים. המערער הואשם במספר עבירות נשק ובעבירות נוספות הקשורות לקשריו עם סוכן זר בשם עימאד, שהציע לחטוף אזרח ישראלי. הערעור מתמקד באישום השישי, שעניינו הימנעותו של המערער מליידע את הרשויות על בקשתו של עימאד והמשך הקשר עם עימאד למרות אזהרות השב"כ. החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער התבססה על חומרת העבירות, הסיכון הפוטנציאלי לשחרורו ועברו הפלילי. המערער ערער על החלטה זו בפני ערכאה גבוהה יותר, אשר דחתה אף היא את בקשתו לשחרור. לאחר מכן הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר, אשר נדחתה. בערעור הנוכחי נטען כי היה על בית המשפט לתת משקל רב יותר לשינוי עמדת התביעה ביחס לכוונת המערער מאחורי יצירת קשר עם עימאד. כעת מודה התביעה כי המערער יצר קשר עם עימאד מתוך פחד ולא מתוך רצון לסייע לו. לטענת המערער, שינוי נסיבות זה מצמצם באופן משמעותי את המסוכנות הנשקפת ממנו ומצדיק את שחרורו. השופט פסק לטובת המערער, קיבל את הערעור והורה על שחרורו בערבות בתנאים מחמירים. פסק הדין מבוסס על ההבנה כי מי שפעל מתוך פחד מהווה סכנה פחותה ממי שפעל מתוך כוונת זדון. בנוסף, התייחסה השופטת לתקופה הארוכה שכבר שהה המערער במעצר, והשינוי בעמדת התביעה הוסיף משקל לטענות המערער. המערער נצטווה להישאר במעצר בית בבית אחיו, עם אפשרות לעבוד תחת פיקוחו של אחיו. הוא גם נדרש להפקיד סכום כסף משמעותי ואחיו נדרש לחתום על ערבות. השופט הדגיש כי על המערער להתייצב בבית המשפט בכל עת שזומן והוצא נגדו צו נסיעה עד תום משפטו.